Рубрика: posts1

«אדם היודע ללבצע היטב מולה-בנדה, מחזיר לעצמו נעורים
ומנצח זיקנה יחד עם המוות!»
(«שאנדיליה ודחינו-בינדו אופנישדות»)

מולה- (בסנסקריט) שורש, בסיס, חלק הכי תחתון, המקור.
בנדה- (בסנסקריט) מנעול, סוגר, לסגור.

מולה-בנדה זוהי טכניקה מצוינת, המתאימה לבעיות קשורות למערכת הרביה ואזור של איברי המין והשתן. במקור טכניקה זו יחד עםשווסאנה ויוגה-נידרה משמשת להשקטת תנודות התודעה כמו כן יוגה כולה. אולם יש לטכניקה מספר «בונוסים» מענינים בקשר לתפקוד של מערכת הרביה והשתן, גם אצל נשים וגם אצל גברים. אצל נשים זה רוב הבעיות שקשורות לגניקולוגיה כגון: צניחות איברים, בריחת שתן, בעיות מחזור, אנדומטריוזיס, דלקות בשלפוחית השתן, און מיני ואורגזמה, עצירות וכ»ו. לגברים הטכניקה תהיה טובה לפרוסטטה, שפיכה מוקדמת, בעיות זיקפה. למעשה גבר אשר ילמד את הטכניקה היטב יוכל להיות פעיל במיטה מספר רב של שעות…
טכניקה תהיה מועילה גם לבעיות שינה!
אולם יש תנאי אחד וחשוב לשימוש בטכניקה-צריך לבצע אותה רק תוך כדי הרפיה כאשר למדנו לבצע הרפיה היטב!

טכניקה של מולה בנדה:
מתחילים ללמוד טכניקה זו מתרגיל פשוט מאוד-העברת תשומת הלב אל קרקעית האגן. אפשר לעשות את זה בכל תנוחה נוחה. להרפות את הגוף, נשימה רגועה. להעביר תשומת הלב למפשעה וללא שום התאמצות, בהדרגתיות ורכות, בסוף הנשיפה לכווץ את כל השרירים שנמצאים באזור. כאשר המאמץ הוא בינוני-חלש. להרפות אותם.
ועוד פעם בסוף הנשיפה לכווץ, מבלי לנסות לחדד תחושות או מיקום, פשוט לכווץ את האזור כולו, תוך כדי מודעות לתהליך עצמו.
עוד פעם להרפות את השרירים. שאר הגוף נמצא בהרפיה טוטאלית כל הזמן. הבטן, עינייים-לגמרי רפויות. אין שום הד בשאר חלקי הגוף בעיקבות מה שקורה בקרקעית האגן. עובדת רק קרקעית האגן. בסופו של דבר צריכים ללמוד לכווץ רק אזור/נקודה שנמצאת במצע הדרך בין פי הטבעת ואיברי המין.
בקצב מואט, ברוגע צריך להגיע לביצוע של מולה-בנדה כ25 פעם ביום. ניתן להתחיל מ3-5 פעמים ביום.

חשוב לשמור על הרפיה טוטאלית בזמן הביצוע!
מפסיקים ביצוע של מולה-בנדה כאשר מופיע כל סימן זעיר: של אי שליטה או עייפות לא ברורה של השרירים באזור זה.

ביצוע של מולה-בנדה עדיף לעשות בנפרד מהתרגול שלכם, למשל בערב, לפני שינה, או אחרי שוואסנה או יוגה-נידרה. אם אחרי מולה-בנדה יש תחושה של ישנוניות זוה סימן של ביצוע-נכון. ואם יש רעננות, צלילות או ישנוניות נעלמת זהו סימן לביצוע-לא נכון.
שבוע ראשון מבצעים תרגיל יום כן יום לא.

אסור שיופיעו סימנים הבאים בזמן מולה-בנדה:
-התחממות באזור של קרקעית האגן.
-הפרעות בנשימה או הרפיה כללית.
-«הד» בגוף למה שקורה בקרקעית האגן.
-התעוררות מינית.
-כיווצים של הסרעפת.
-תחושת עומס בעינים עצומות.

עם הזמן השליטה בקרקעית האגן תשתפר (בערך חודשיים שלושה של תרגול סדיר). תופיעה יכולת של שליטה בספינקטרים של האנוס ושלפוחית השתן בנפרד. אולם לא צריך «לשחק» אם זה. חשוב לשמור על מצב של תודעה רגועה בזמן התרגול.

ברגע שביצוע הכיווצים נהיה חופשי ונוח, ניתן להוסיף נשימה חופשית. בנשיפה מכווצים קרקעית האגן ובשאיפה מרפים. לחלק מהאנשים כיווץ קרקעית האגן מתרחש ביותר קלות בזמן השאיפה. לדעת זאת אפשר רק דרך ניסיון אישי.

ורק כאשר התהליך הזה יהפוך להיות אוטומאתי, ילווה בהרפיה, ניתן לגשת לכיווצים ממוקדים של המפשעה, מבלי לנסות אשוויני או ואדג»רולי-מודרה! וכאשר כיווץ נקודתי זה יצליח יחד איתו תתחיל «להיתנתק התודעה». כאן אי אפשר להתבלבל. עשיתם כעשרה כיווצים וראש כאילו קיבל זריקת סמי הרגע חזקים מאוד. «שוקעים» מיד לשינה, אם זה לפני השינה או להרפיה עמוקה שאחריה מרגישים מצויין!

אנטומיה של המקום: גבולות ריצפת האגן מקדימה הם קשת עצם הערווה (מעל איברי המין) ומאחורה עצם העקץ. מבחוץ נמצאים שק האשכים/דגדגן ואחוריים. השרירים מתחלקים לשני קבוצות: 1) שרירים אזור האנוס ויציאה של מערכת עיכול. 2) שרירי אזור אברי המין והשתן. שרירי אזור האנוס (הגדולים יותר) ושרירי אברי המין והשתן מחוברים בעזרת ריקמת חיבור. כיווץ באזור אחד ,ללא מיומנות, תמיד יתהדהד באזור השני. בתנאים רגילים שרירי ריצפת האגן מופעלים בזמן מתן שתן, מתן צואה, שפיכה או אורגזמה. חשוב לזכור שגם אצל נשים וגברים «מפשעה» זה לא שריר אחד אלה קבוצת שרירים. ויש הדל בין מפסעה ו»חיץ המפשעה» (perineal body). חיץ המפשעה-זהו «קשר» קטן של גידים ורצועות. בגודל כ2.5-3 ס»מ הנמצא בערל במרכז בין איברי במין ופי הטבעת. בעומק כ5 ס»מ.

הוא מחובר לחלחולת ועוד הרבה שרירים אחרים. מרכז זה משחק תפקיד חשוב בגוף האישה. אם הוא נפצע עקב סיבות כולשהן, לאישה מופיעה: צניחת: רחם, חצוצרות, שלפוחית השתן, או חלחולת.

תרגול נכון של מולה-בנדה עוזר להתפטר מבעיות כגון: אנדומטריוזיס, בעיות מחזור, און מיני ואורגזמה, לפעמים אפילו בעיות פוריות!
אצל גברים יש שיפור בכוח הגברה, פרוסטטה, שפיכה מוקדמת וכ»ו.

התווית נגד:
-המחזור
-הריון
-דימום
-בעיות גיניקולוגיות ללא הבחנה רפואית ברורה
-גידולים (מיומות למשל)
התויות נגד יחסיות:
-מולה-בנדה שימושית בהפרעות תפקודיות. לא בזיהומים.
-בהפרעות דלקתיות ניתן להשתמש בטכניקה רק בזמן הפוגה יציבה.

 

ביבליוגרפיה:
וויקטור בויקו
סוומי סרסוואטי
מרק

מידע זה אינו מהווה המלצה או הנחיה רפואית והוא נועד לידע כללי בלבד.
ניתן לשכפל ולהעביר חומר זה לכל גורם ובלבד שיצוין במפורש המקור וכתובת האתר.

 

 

תחת המונח יוגה טנטרית בטקסט הזה אני מציע להתייחס לקבוצה של ביטויים מעשיים של כוח (משאב), שהצטבר במשך השנים בתרגול יוגי רגיל. במקרה זה ייתכנו תופעות הפנומנולוגיות שונות, ביטוי מדהימים (Vibhuti) של עודף האנרגיה (כוחות). כלומר, הצ’קרות, הקונדליני, ערוצים, פראנה בסכמת הגוף, tattva, הדושות וכ»ו כמו כן, samyama (מדיטציות, דמיון מודרך), תופעות היפותטיות אלה או מצבים מיוחדים (קלילות, בלתי נראות וכ»ו).

Samyama אז היא תשומת הלב מדיטטיבי, מוגברת ומעודנת על ידי תרגול הקודם ארוך.

במובן זה, הפרק השלישי (Vibhuti-פאדא), על פי רוב יכול להיחשב כסקירת מחקרים של יוגה טנטרית.

בנוסף, עבור מתחיל או למי שאין לו משאבי עודף, ההרצאה הופכת להיות פיתוי מצד «נחש» «פטנג’אלי, או סקירה מוזרה על «החיי החייזרים».

הפיתוי — שוב — הוא לעודד את רצון להתחיל משלב 22 במקום בשלב הראשון, כלומר ברצינות לקפוץ לתוך השלבים הללו, מבלי ליצור בסיס מוצק, משאב, ritambhary (חוכמה נייטרלית), המודעות המבדילה. כמו כן המינוח טנטרי כל כך מעורבב עם ניו-אדג», כי קיימת נטית המחשבה הוגנת לפיזיולוגיה והפסיכולוגיה נורמאליים.

כאשר לוקחים זאת בחשבון, קל לבקור בכוחות עצמכם על «יוגה טנטרת», של הפרק השלישי. במיוחד שלוש סוטרות עם פרשנות שגויה אשר משוכתבת על ידי הפרשנים מספר לספר. רק בספר «בדיוני» אחד, בכלל, של גשה מייקל רואץ’ «איך יוגה פועלת», פגשתי את הפירוש הנכון (לדעתי).

נבדוק:
3-27 Samyama על השמש נותנת את הידע של היקום.
3-28 Samyama על הירח -נותנת הידע של הכוכבים.
3-29 Samyama על כוכב הצפון — הידע של הכוכבים.

הפרשנות אסטרונומית — מוטלת בספק רב, כי היא הופכת יוגי לאסטרונום. למה למתרגל התבוננות פנימית -כל זה ידע «הלא מעשי»? ומה הקשר בין הירח ומערכת הכוכבים?

למעשה, זהו מודל פנומנולוגי של «ערוצי אנרגיה» וניהול של העולם הפנימי שלנו. ערוץ Pingala משקף בעזרת תוכן המחשבה את העולם החיצוני של העובדות («היקום»). הירח -אידה הוא ערוץ שמשקף את עולמו הפנימי של המחשבות והרגשות על הרגשות («מערכת הכוכבים»). הערוץ המרכזי (כוכב הצפון) השולט על סושומנה (= הידע של תנועה) של הרגשות והמחשבות שמעורר העולם החיצון.

איזו עוד יוגה טנטרית יש בסוטרות?

הטבור צ’אקרה, מרכז הגרון ( בער הגרון), הקורמה נאדי (העצב התועה), — Adobe ו Udana (המכונה פראנה vayu-«רוחות הפראנה»), ויכולות vעל הקשורים אליהם: היכולת של היעלמות, ריחוף, קריאת מחשבות, ידיעה מראש, שינויים בגודל הגוף, יציאה אל מחוץ לגוף…

לסיום של מאמר קצר זה אני מאחל לקורא משאלה, לקרוא חלק על הסידהי של הפרק השלישי עם vairagya (ללא רגש) ולעשות אימון «פשוט» של CHVN (השקטת תנודות התודעה) באסאנות. ואזה כוח יאלץ «לזום לפי הצורך», בעיקר אל בריאות מכל סוג שהיא.

ניסויים של יוגה טנטרית שהוזכרו לעיל דורשים תמיכה מוצקת (אשראם) ונטישת החברה, לא סביר כי יש תועלת אמיתית מהן בסביבה החברתית המתרוצצת, למרות שפטנג’אלי מדבר על אותם שימושים בעולם (3-38): «הן מסיחות מן (nirbidzha) סמדהי אבל בעולם – אלה הן siddhi מועילות».

הערה 1.
היענות של מערכת גוף-נפש אצל אנשים מסוימים לתופעות אלו (צ’אקרות וכ»ו) מצביעים בדרך כלל על «חורים» שיש לתקן באימון רגיל. זה כמו גמישות יתר, אשר הרבה יותר גרוע מקשיחות.

הערה 2.
הכרך השלישי (מאסטר קורס) של ספר הלימוד הבסיסי של ביהאר «תרגול טנטרי העתיקה של היוגה וקריה» שמוקדש ל samyama שיטתית על הערוצים והצ’קרות כדי לטהרם ולעוררם. ללא ספק, זוהי התרחקות ברורה מן היוגה הקלאסית, היא «Citta vritti» הזורעת באופן מלאכותי בגופנו עוד המבנים חדשים.
עד כמה שימושי ובטוח התעוררות מסוג זה? … מה שפטנג’אלי פשוט בקור רוח מזכיר, Satyananda קובע במפורש לעשות. אני חושב שזה צעד לקראת איבוד האיזון פסיכוסומאטי, על מנת לצוד מצבי תודעה מיוחדים, כי זה «סתם מסקרן».

ידוע במנזרים, כמו בצבא, אנשים צריכים לעשות משהו כל היום, אחרת …

מאותה סיבה, בתי ספר ניו אדג»ים משכפלים לעתים קרובות תוכניות לימוד אוניברסיטאיות תחת רוטב האזוטרי…

 

תרגם וערך אלכס ניימרק.

העובדות הן כאלה.
סוומי ויוקננדה- מת בגיל 38 במשקל 120 עם אבחנה של סכרת.
שרי סוואמי שיבננדה -השמנה וסכרת.
שרי ארובינדו- חלה בשחפת ונפריטיס ומת מאי ספיקת כליות כרונית.
ופטבהי דג»וס בשנים אחרונות שלו לא היה נראה מרשים.

מה קורה כאן? הם לא אמורים כמו יוגננדה פשוט לעבור לעולם אחר תוך כדי שהגוף הופך להיות אור?

שימו לב שסוואמי סאטיאננדה היה אפילו עוסק בריפוי סכרת וסרטן. הוא חשב ששתי המחלות הללו הם תוצאה של מצבי תודעה.כאן אנו רואים שמצד אחד יוגה אמורה כביכול לרפא את המחלות הללו ומצד שני הרבה מאסטרים ידועים מתים ממחלות אלו. מעניין…

לדוגמה ,אם ניקח מצביאים גדולים ממלחמת העולם השנייה (ובכלל כל מצביא גדול) יחד עם כל התנאים המאוד נוחים שאחרי המלחמה, אורך החיים שלהם היה קצרים מאוד. אולי עקב זה שחלק מהחיים שלהם התבזבז מהמאמץ העל שלהם? לעומתם, חיילים פשוטים חיו הרבה יותר זמן מהגנרלים שלהם. זאת נקודת מחשבה אחת.

למה מת הפילוסוף הידוע רנה דקארט? הוא לקח על עצמו מטלה לערוך דיון כל בוקר עם מישהו מהאצולה ואפילו בהיותו חולה מאוד המשיך לעשות זאת, עד שמאמץ על אנושי הזה לא שבר אותו סופית.

הדוגמה הזו ממחישה את העובדה שיוגים גדולים נשארו גם אנשים. רבים מהם היו מהפכנים ופעילים וכך בזבזו מספיק כוחות במהלך חייהם (כמו שרי ארובינדו ) עד שהפכו להיות מה שהם. פשוט לא הספיק להם אנרגיה להתאים לתדמית שהם בעצמם יצרו. בניסיון לעשות זאת הם קרסו כמו למשל וויוקננדה.

בחיים ארוכים זוכים כמה קטגוריות של אנשים. אלה שיש להם בריאות מולדת מצוינת (וכמה כאלה אתם מכירים?) שנמצאים בסביבה מתאימה ולא עושים דברים לא מאוזנים, אלה שלא מבזבזים את עצמם על אינטראקציה עם אנשים (עבודה עם אנשים) והסביבה- וזאת נקודה קריטית. יש אמרה מעניינת מאוד.» להיות אדם טוב –זה מאוד שוחק את האדם»

מבינים את המחשבה? כאשר אתה חייב להגיב באלף אינטרקציות ועושה זאת עם כל הלב, אז בהעדר גנטיקה מצוינת אף אחד לא יחזיק מעמד הרבה זמן. אפילו יוגה לא תעזור. המורים שדוברו לעיל היו «חוטאים» «בבזבוז» עצמי שכזה. אצל רמהקרישנה למשל מאקסטזות דם יצא מהגרון. זאת הייתה נקודת תורפה שלו. מסרטן בגרון הוא גם מת.

מי מאריך חיים? מי שחי חיים ממוצעים-רגילים-שקטים לא «נשחק» מאנשים, לא מבזבז אנרגיה על אנשים ואירועים של החיים. אנרגיה שהיה יכול לכוון להתפתחות עצמית ושמירה על הבריאות אישית.

אפשר להגיד, אבל יוגה אמורה לתת אנרגיה ולשפר בריאות? כן, נכון והיא עושה זאת. אבל אני יודע על בשרי מה זה לעבוד עם אנשים ולתת משהו מעצמך לכל תלמיד ומטופל. לספק מידע נכון, לעזור, להלהיב, לתמוך, לאזן, לקחת עוול, «לקחת ממנואנרגיה לא טובה» וכ»ו.

למצוא איזון בין «הכנסה» ו»הוצאה» אפילו עם תרגול אישי של יוגה תאמינו זה לא פשוט. במיוחד בגישה הודית, שאומרת שמגיל מסיים גורו לא צריך לשמור על הגוף. אלא לתרגל טכניקות מתקדמות יותר וזאת טעות. כי המצב של הגוף מאפשר לפיזיולוגיה ולנפש ללא פגיעה ממשית בבריאות לעבוד במצבי תודעה נעלים יותר. שאחד מהם הוא גם הסמדהי או התבוננות עמוקה.

אחד הצדיקים והחכמים הגדולים של הודו ווינקטרמן איאר (רמנה מחארישי), גם מת מסרטן (הגידול הופיעה ביד שמאל אולם הוא סירב לעשות ניתוח). כאשר לפי דעת הרופאים הוא היה צריך להשתגע מכאב, הוא לא התלונן על כאבים ולא הרגיש אותם כי שלט היטב בנפש שלו. הוא מת בהכרה מלאה ללא ייסורים. שאלה אחרת למה המחלה בכלל הופיעה אצלו?

אז השאלה אליכם. אם אתה יומיום באינטראקציה עם המון אנשים וכול אחד רוצה לקבל ממך אולי קצת משלוות הנפש שלך ואתה נותן מעצמך מהלב אז כמה יישאר לך אחרי 10, 20, 30 שנים של חיים כאלה. ואיזה יוגה תעזור לך? כאשר במאמץ כזה שנה נחשבת כמו שלוש.

כמובן שעבודה לא נכונה עם הגוף יכולה לשחוק את הגוף מהר מדי… בנושא הזה אני מעריך את מר אינגר, שעשה משהו עם הגוף ומדגים בעצמו. לגילו הוא נראה טוב, אולם לא צריך לשכוח שאיינגר אדם עם נתונים טבעיים יוצאים מן הכלל. יוגה אף פעם לא הייתה אמצעי להימנע מהמוות, אלא שמחולשה והתנוונות המלווה את הזקנה.

מהמחלות מרפאים לא המורים המסוימים, אלה השיטה של יוגה, כאשר מקפידים על עקרונותיה. יוגה קלאסית יכולה לעזור אפילו במקרים שלא עוזר משהו אחר. דוגמה לכך גם אני בעצמי וגם התלמידים שלי. יכולת לעשות פעלולים עם הגוף זאת עוד לא יוגה.

בקשר ליוגננדה. כנראה זאת אגדה. יש בדיחה.
שאלו מרצה:» אתה מאמין ברוחות רפאים?»
הוא ענה: » כמובן שלא!»
והתמוסס באיטיות באוויר.
אין טעם להפיק מסקנות לפי נציגי היוגה המפורסמים כי הם בדרך כלל בעצמם יוצאי דופן יחד עם כל ההשלכות של זה.

להיות מפורסם זה כבר בעצמו דבר שלא פשוט לנפש, לבריאות. אם וויקננדה היה עושה עבודה יוגית אמיתית עם הגוף כל הזמן, אז אולי הוא היה חיי עד היום הזה. בדומ איינגר. הזנחת הגוף לצד הרוחניות זאת כנראה גישה לא כל כך נכונה וזה מה שהורס יוגים גדולים רבים.

האיוגי טפסווידג»י לפי הרישומים של חברת האוסט –הודית (של רכבות) היה חיי כ200 שנה! הוא היה יוגי אמיתי. כלומר חיי כדי לעסוק רק ביוגה. אבל האם רבים יכולים רק לחיות כדי לתרגל? אולי כאן אנו מאבדים את משמעות החיים. לכן לפני שמדברים על המחלות המקצועיות של יוגים גדולים צריך לנסות להיכנס ל»בשר» שלהם.

מקורות:
וויקטור בויקו
יוגה קלאסית.

 

 
שיעורי יוגה  קלאסית בפתח תקווה.שיערים
לכל הרמות וכל הגילאים.

«יש שתי אפשרויות לפקד על אישה, אולם אף אחד לא יודע אותן»
גולדה מאיר

אצל כל אישה ישנם סימנים ייחודים לתסמונת קדם וסתית (PMS) והם מגוונים מאוד: דיכאון, עצבנות, עייפות, כאבי ראש קשים (מיגרנה), תופעות אלרגיות, נפיחות ורגישות בשדיים או בבטן. לדוגמא, לאחת שבוע לפני הווסת ישנם: כאבי ראש נוראים, עליה במשקל, פצעונים על פנים. לשנייה מופיעים דיכאון ונדודי שינה. השלישית «מבורכת» בכל התסמינים הקודמים פלוס ישם שינוים במצב רוח.

כמה טיפים שעוזרים להקל על תסמינים של תסמונת קדם וסתית.
שבועות לפני הווסת:
— לעסות את אזור הקרסול בחלק הפנימי שלו -שם ישן נקודות ייחודיות העוזרות להיפטר מכאבים ונפיחות בבטן.
— לישון לפחות שמונה שעות  לפחות, בחדר מאוורר היטב.
-להפסיק לעשן. כי עישון מחמיר את התופעות באופן משמעותי.
-שבועים לפני הוסת, מומלץ לאכול יותר פחמימות. מחקרים הראו, שצריכת פחמימות שבועים לפני הווסת, מקלים מאוד על תופעות של תסמונת קדם וסתית.

תרגול נכון של יוגה קלאסי יעיל מאוד לטיפול בבעיות הקשורות למערכת הרביה ובעיות עם המחזור בפרט: כאבי מחזור, מחזור לא סדיר, אנדומטריוזיס צניחת הרחם וכ»ו.

זה ברור שהתאמת התרגול לאישה ספציפית יהיה יותר אפקטיבי, מאשר תרגול בודד ולא מכוון, לכן אם ישנן שאלות. ניתן לפנות אלי למאיל alexyogaa@gmail.com

תנוחות הבאות יהיו מועילות מאוד:
תנוחות ישיבה: בנדה-קונסנה, סופטה-בנדה-קונסנה.
כיפופים קדימה: אופווישטה קונסנה, Uttanasana עם גב מקביל לריצפה, הרפיה ויוגה-נידרה, יכולים לעזור מאוד ואף להפסיק את הכאבים בזמן הוסת. במשך הווסת תרגול יוגה אמור להיות ללא שום אי-נוחות ומאמץ על שרירי הבטן.  לא כל כך מומלץ לתרגל ב48-24 שעות ראשונות. לאחר פרק זמן זה ניתן לבצע תנוחות שלא יוצרות לחץ על הבטן.

לשים דגש מיוחד על הרפיית שרירי הבטן ונשימה סרעפתית (עם הבטן) וכמובן לעשות הרבה שוואסנה. חשוב לתרגל את כל התנוחות במצב של רוגע (השקטת תנודות התודעה) כי זה מאפשר להפיק תועלת מירבית מהתרגול וגם מונע פציעות. חשוב גם לשמור על החום באזור הרגליים והבטן.

אסור: 
כיפופים אחורה עמוקים, פיתולים עמוקים. תנוחות המפעילות שרירי הבטן (נווסאנה), תנוחות הפוכות וגם תנוחות שקשה לבצע בזמן הווסת.

סידרת התנוחות:

אוטנאסנה

תנוחת גיבור

שוואסנה

תנוחת כיפוף לפנים

תנוחת ראש פרה

תנוחת פרפר

 

+ אפשר תנוחת פרפר בשיכה על הגב

שוואסנה

חצי קוברה

בלאסנה

תנוחת ראש לברך

שוואסנה

מתרגלים מנוסים יותר, יכולים להוסיף כול תנוחה (עמידה, ישיבה או כיפוף לפנים) שלא יוצרת לחץ על הבטן ( לוחם, גיבור וכ»ו ). כיפופי אחורה לא עמוקים.

ביבליוגרפיה:
מרק.
סוואמי סאטיאננדה.
וויקטור בויקו
מאריאנננה גורושניצ»נקו

 

 

שיעור של יוגה ושיאצו בזוגות מתקיים ביום שני 17/12 בשעה 20.45 בחדרה בסטודיו שלנו.
השיעור מותאם לכל הרמות.

כניסה חינם לתלמידי הסטודיו ומי שמגיע בפעם הראשונה.

עלות היא 30 ש»ח
בהרשמה מראש.

פל 0544-626898
אלכס ניימרק

שלבי התפתחות היוגה:
למילה «יוגה» יש מאות תרגומים, ופירושים אשר לעיתים קרובות סותרים אחד את השני. מקורה של המילה מן השורש בסנסקריט «yuj», אשר פשוטו כמשמעו מתורגם כ»רסן», מילה זו כבר מופיע בשירים הראשונים של Rig Veda, המתארת את אל השמש-Surya שרוכב במרכבה רתומה לסוסים מרוסנים ומאולפים.

מעניין, שמילה, פרההינדו-אירופיית- «iugum» שממנו באה «איגו» ו»יוגה» קשורה למילה «מחט». המתייחסת למוט, אשר חיבר את המוט של עול עבור השוורים. ככל הנראה, זאת הסיבה לתרגומים השונים של «יוגה» כמו «לחבר», «לרסן», «לחדור». בהדרגה משמעות המילה השתנתה, רסן הפך להיות הגבלה, וויסות.
ב Rig veda מאוחרת יותר המילת ה»יוגה» כבר בשימוש כשם לשיטה מיוחדת של עבודה עם התודעה, וגם בהקשר עם תפילה, פולחנים, קורבן ולימודים.

העדויות הארכיאולוגיות הראשונות המוכיחות קיומה של היוגה בהודו, מתועדות באלף שלישי לפנה»ס. ומתייחסות לתרבות הודית או חאראפית. נמצאו חותמות מחימר, המתארות כוהנים בתנוחות מדיטטיביות, אליל עם קרניים הנחשב לפרוטו-שיווה, הסצנות הפולחן שלו, כמו גם תמונות של אלוהויות נשיות. מעניין גם דמותו של הכהן, שעיניו פקוחות למחצה והוא בוהה בקצה של האף. טכניקה זו ידועה ביוגה בשם- nasarga-mudra.

מאוחר יותר, היוגה בהודו המשיכה להתפתח, יחד עם התרבות הוודית, שהובאה להודו על ידי הארים. ההעיקרונות העיקריים של Brahmanism, לכאורה, בניגוד ליוגה. לדוגמה: Brahmanism התעקש על החשיבות של ביצועי חובות חברתיות, יוגה לעומת זאת מעודדת שחרור אישי. Brahmanism הקדיש תשומת הלב רבה לטקסים, ויוגה מוותרת על הטקסים חיצוניים. בכול זאת, הקירבה הפנימית של Brahmanism ויוגה, היתה חשובה יותר מאשר ההבדלים החיצוניים. טקסי Brahmanism דומים בהרבה לתרגילי יוגה רבים: צום, חזרה על אמרות קדוש, ריכוז. בנוסף, Brahmanism היה חותר להשגת האלמוות, יוגה, באופן מסורתי, גם ביקשה לנצח את המוות.

לכך, היוגה הארכאית של התרבות הודית ותורה הוודית של הארים התמזגו בהדרגה. יחד עם זאת, ובניגוד לתורת הברהמניזם, בודהיזם וג’ייניזם, גם הפכו להיות קשורים עם יוגה בהודו. המייסדים של תורות אלו תרגלו תרגול יוגי: וויתור על החיים הארציים, ישיבה בתנוחה יציבה אחת, וויסות הנשימה ומדיטציה. למרות העובדה שבודהה ו מהווירה נטשו יוגה, חסידיו יסדו תורות שלמות של יוגה בודהיסטית וג»אניסטית.

מערכת היחסים של יוגה בהודו (ובכלל במזרחק רחוק) וטנטרה אינם חד משמעים. אף על פי שטקסטים של טנטרה נכתבו הרבה יותר מאוחר מאשר הוודות, זה לא אומר שטנטרה צעירה יותר. בהודו מאז ומתמיד היתה נהוגה העברה שבעל פה של ידע, טקסטים כתובים הופיעו מאוחר יותר, מאשר נולדו התורות. צורך לכתוב, לעתים קרובות, יותר דיבר על המשבר של התורה, כאשר קיימה סכנה של עיוות. טנטרה לעומת יוגה היא תורה מקיפה יותר, מכסה מגוון רחב של נושאים — החל מהטקסים הדתיים ועד לחיי היומיום, החל מאסטרולוגיה ועד לרפואה, החל מסיפוק התשוקות ועד לאיפוק. כמה חוקרים מודרניים מתייחסים ליוגה כחלק מטנטרה, בעוד אחרים טוענים כי התורות אלה קשורות. המפגש שלהם הוליד -הת-חהה יוגה. יש להן עוד «קרובת משפחה» משוטפת- איורוודה.

לפיכך, ניתן לומר כי בהודו העתיקה לא הייתה תורה אחת שאינה הושפעהו על ידי היוגה.

ראיות כתובות:
כמו עם כל תורה נפוצה, יוגה בהודו מוזכרת בטקסטים שונים, גם בטקסטים כלל בתרבותיים וגם בטקסטים ספציפיים יותר. במובן הטכני שלה, מילה זו מופיעה ב Taytiriya ,Ken ,Isavasyam האופנישדות. ב קאתה אופנישד נוסחה ההגדרתה הראשונה: «יוגה- היא וויסות מוצק של איברי החישה «.

כמעט בו זמנית עם קאתה אופנישד נוצרה גם הבהגווד גיטה. טקסט זה הפך בהדרגה לאחד הטקסטים הפילוסופיים האהובים ביותר בהודו. פופולאריות זו נובעת מהעובדה שגיטה בפעם הראשונה פונה לא אל קבוצה מצומצמת של נזירים, שויתרו על העולם ועל עצמם, שמקדישים את עצמם לתרגל מדיטציה, אלא אל העם, אנשים פשוטים המנהלים חיי היומיום.

ככל הנראה, במהלך היצירה של הבהגווד גיטא בהודו היו מספר תורות המשתמשות ביוגה. גיטה מתארת בקצרה מספר סוגים של יוגה, וגם מספקת כמה הגדרות חשובות של «יוגה — מיומנות בפעולה», «יוגה –היא השקט», «יוגה –היא שוויון של הצלחה וכישלון», «יוגה – היא חיסול הסבל» וכ»ו.

הטקסט המפורסם ביותר על יוגה בהודו הוא יוגה-סוטרה של חכם פטנג’לי. הזמן המדויק של כתיבת של טקסט זה לא ידוע, חוקרים מעריכים שהוא נכתב בין IV לפני הספירה ועד המאה הרביעית אחרי הספירה. סוטרות משייטות ומסדרות טכניקות של יוגה, ומחלקים אותם לשמונה איברים.
שנים הראשונים: יאמה ו ניאמה, מכילים מצוות מוסריות ונדרים, אשר המתרגל חייב ללשמור. אסאנה איבר הבא, כולל מנח גוף יציב וקבועה המתאים למדיטציה. האיבר הרביעי- פראניאמה כולל טכניקות של ויסות הנשימה, החמישי — pratyahara — הסחת החושים מאובייקטים חיצוניים, ולאחר מכן, משישי ועד השמיני — Dharana, dhyana, סמדהי — מדיטציה יותר העמקה.

תורת Sankhya הפכה להיות לבסיס הפילוסופי של היוגה. Sankhya רואה את העולם כמו סצנה של דרמה נצחית, משחק של שתי כוחות: פורושה או הרוח, ו Prakriti או חומר. מטרת התרגול בהקשר זה נחשבה ההפרדה של הרוח מכבלי החומר הכובל אותו. הטקסט הזה היוה את הבסיס של היוגה -דרשנה, או פילוסופית היוגה. כיום, כל המסורות של היוגה מבוססות על סמכותו של יוגה-סוטרות.

יוגה היום:
מציחת בפופולאריות של היוגה בהודו ובכול העולם מהירה מאוד. עוד סוף המאה XIX, כתב מקס מולר: כי יוגה בהודו שרדה רק בצורה מעשית גרידא, מנוונת. בתחילת המאה העשרים, בזכות עבודתו של Vivekananda, במערב החלה התפשטת המואצת של התורה.

כיום קשה למצוא מישהו שלא שמע את המילה «יוגה». לרוב היא קשורה לצורות שונות של הת-הה יוגה, כלומר: תרגילי יוגה גופנים ונשימות, אבל היכרות עם היוגה במערב היא רק ההתחלה. קשה לקלוט את העושר של תורה זו, מבלי ליפול למלכודת של דבקות עיוורת בצורה, מבלי להבין המשמעות האמיתית שלה. מבלי פישוט שלה עד לחינוך גופני הודי. מומחים מאמינים כי תרבות המערבית רק החלה להכיר את המסורת הזאת, ומאה האחרונה הייתה רק שלב חדש בהתפתחות היוגה…

ביבליוגרפיה:
הודו אמונות ותפילות.
בהבת-גיטה
מאריאננה גורושניטנקו.

 יוגה— (סנסקריט योग ) ליוגה ישנן שתי משמעויות רחבות: יוגה — כאחת מששת אסכולות פילוסופיות קלאסיות הודיות הנקראת גם יוגה של פטנדג»אלי. המשמעות הרחבה השנייה היא תרגולים גופניים-רוחניים שונים בתורות פילוסופיות-רוחניות שונות כגון הינדואיזם, בודהיזם.

תרגום מילה יוגה מקורה ב-Yuj  (יוג (‘ בסנסקריט — יש לה משמעויות רבות כגון להפריד, להתאחד, להצטרף  לרסן, חיבור, הרמוניה, רסן. כיום מיחסים ליוגה משמעות של איחוד בין התודעה והנשמה, מצב בו החושים מתכנסים פנימה (לא מופרעים על ידי גירויים חיצוניים) ואין מחשבות המסיחות את תשומת הלב. במצב זה התודעה שלווה ואנחנו מתמזגים עם המהות של עצמנו.

הזרמים העיקריים של יוגה הם רג»ה יוגה (יוגת המלכים), קרמה יוגה (דרך «הפעולה הנכונה»), בהקטי יוגה ( «דרך ההתמסרות» — דרך האהבה),   ג’אנה יוגה ) דרך החשיבה, הדרך הרציונלית) והאטה יוגה (יוגה במאמץ).
בהקשר לפילוסופיה הודית משמעותה של המילה היוגה מתייחסת לרדג»ה יוגה המפורטת בטקסט                                          (תמונה מוויקיפדיה) יוגה סוטרות של פטנדג»לי.
יוגה מוסברת ומוזכרת בכתבים רבים של הינדואיזם, וודות, אופני שדות, בהבת גיטה, האטה יוגה פרדיפיקה, שיבה סמחיטה וכ»ו.
המטרות הסופיות לתרגול היוגה יכולות להיות שונות משיפור הבריאות ועד להשגת השחרור מסבל.
מחוץ להודו לרוב כאשר מדברים על יוגה מדברים על האטה יוגה והתרגול הפיזי שלה, אך זה לא משקף את ההיבטים הרוחניים ומנטאליים שלה.
מי שמתרגל יוגה נקרא יוגי או יוגיסט.

היסטוריה
שורשי היוגה בשחר הימים. כמה חותמות נמצאו בעמק האינדוס,השייכות לתרבות האינדוס (1700-3300 שנים לפני הספירה). החותמות מייצגות אנשים היושבים בתנוחות יוגה מדיטטיביות.
לראשונה המילה יוגה מופיעה בקובץ דתי ריגוודה, אחד הקבצים העתיקים בתרבות ההודית שנכתב ב1100-1700 לפני הספירה.

הספר הראשון על הדרכת יוגה.
מתואר ביוגה סוטרות של פטנדג»לי. בסוטרות של פטנדג’לי מופיעים מוטיבים רבים מהסנקאיה

(בסנסקריט- ספירה) שניהם יוגה וסנחיאה השפיע על עיצוב הבודהיזם והג’ייניזם — שני הזרמים הלא מסורתיים בפילוסופיה ההודית.
חכם פטנדג»אלי נחשב למייסד ויותר נכון שניסח את השיטה באופן מסודר. יוגה פטנדג»אלי ידוע גם כיוגה של המלכים – רדג»ה יוגה שפירושה «מלך של היוגה» או «היוגה הקלאסית». הטקסט נכתב ב-100-400 שנה לספירה.
פטנדג»לי נותן הגדרה ליוגה בפסוק השני של הטקסט
योग: चित्त—वृत्ति निरोध:
yogaś citta-vṛtti-nirodhaḥ
או יוגה היא הרגעת/השקטה תנודות התודעה.

יוגה סוטרות של פטנדג»אלי  היוו בסיס לאשטנגה (שמונה)  יוגה- שמונת איברי היוגה

שהגדרתה ניתנת בפרק שני פסוק 29.
אשטנגה יוגה היא סימן היכר לכל זרמי רדג»ה יוגה עכשוויים.

שמונת איברי היוגה:
 יאמה: 5 דיברות/ציווי המוסר האוניברסליים . 1
2. ניאמה:5 הטרויות עצמיות על ידי משמעת
.3 אסאנה: תנוחה
פראניימה: וויסות הנשימה . 4
פרטיהרה: כינוס עצמי וניתוק תשומת הלב מגורמים חיצוניים. . 5
דהאראנה: ריכוז . 6
דהיאנה: בוננות, התבוננות (מדיטציה) . 7
8 סמדהי: התעוררות, מיקוד, כינוס, (בתרגומים רבים ולא מדויקים סמדהי מתורגמת גם כהארה)

 

הזרמים השונים של האטה יוגה:
— יניוגה
 —איינגאר
  —אשטנגה ויניאסה יוגה
 —שיווננדה יוגה
  —ביקראם יוגה
  —אנוסארה יוגה
— בריגהו יוגה
— יוגת הלב הטיבטית
 —ויג’נאנה יוגה —
— יוגה קלאסית
— טריה יוגה

 

המרכז שלנו מציע מגוון טיפולים אלטרנטיביים עד בית המטופל. ניתן להזמין טיפול כמתנה.
אנחנו יכולים לפנק אותכם בטיפולים הבאים.

שיאצו
טווינה
עיסוי
עיסוי רפואי
עיסוי  שוודי קלאסי

 

הכנה:
גרעיני חמנייה, סומסום מלא, אגוזי מלך
לטחון במטחנת קפה
להוסיף קצת דבש+ שמן קנולה או אם יש שמן פישתן.

בתאבון!