יוגה עם אלכס ניימרק

יוגה בגישה אישית

0544-626898

כבר 25 שנה


הוראת יוגה


מלב אל לב

הגבלת תנודות התודעה. יוגה סוטרות של פטנדג"אלי

הודות ביטוי הידוע, צירוף מילים זה של chita-vritti (עצירה/הגבלה/השמדה/דעיכה התנודות התודעה) מאוד פופולארי בקרב מתרגלי היוגה. מדובר בתנודות או גלים של תודעה אשר אנו חווים בחיי היום-יום ולמעשה מהווים הפרעה בהעמקת תרגול היוגה.

כבר בתחילת הטקסט (מה שמרמז על עליונות וחשיבות הנושא) פטנדג'אלי מקטלג את תנודות התודעה שנוכחותם אינה מאפשרת לתרגל יוגה בצורה יעילה. חשוב לציין, שהרשימה של התנודות היא רשימה מלאה.

נכון יותר לומר כי מדובר בתנודות התודעה, ולא במחשבות. המחשבות מהוות חלק קטן של התודעה, המתייחס רק לפן המנטאלי (מידע), כאשר התודעה כוללת גם את הפן הרגשי.

כאשר פאטאנדג'אלי אומר, שישנם חמישה סוגים של תנודות, הוא מיד מחלק אותם לשני סוגים: כואבים, ולא כואבים (קלישטה  ו אקלישטה). כלומר, מדובר גם ברגשות וחושים, לכן, ההתמקדות רק על המחשבות אינה נכונה.

בנוסף, ברשימת חמשת התנודות, כלולה גם השינה (נידרה), הקשורה יותר למצב הכללי של הגוף ופחות למצב התודעה. אם אדם רוצה לישון, הפעילות הקוגניטיבית שלו (המוח) שואפת לאפס, לכן לא ניתן לעשות תרגול נכון. לכן, הchita- משמעותה רחבה יותר ממחשבות – זוהי התודעה. אם נבנה סכמה גסה של אדם, היא תיראה כזוג: גוף-נפש (תת מודע) עם הבעיות הממשיות שלהם, והביטוי הקל והנייח שלהם: התודעה.

אפשר לומר שהתודעה הינה מסך המשמש: 1. לביטוים שונים של התת מודע 2. להשתקפות תגובת מערכת גוף-נפש לגירויים חיצוניים.

תגובות לגירויים החיצוניים (pratyaksha) הינן התת-קטגוריה הראשונה ברשימת תנודות התודעה של פאטאנדג"אלי. מכאן נובעת ההמלצה לתרגל במקום שקט, כשברקע תאורה לא חזקה, כיוון שהמרחב של אגם התודעה הוא כל כך סוער, כל עוד לא תורגל היטב מצב של מתבונן יציב (פורושה).

ל- Pratyakasha יש קשר הדוק עם חשיבה לוגית (Anumana) או במילים אחרות דו שיח פנימי (אבל לא רק!), אשר כל הזמן מקטלג (מדסקס) את העולם. זה: תקתוק השעון, מה השעה אגב? כיביתי את הפלאפון? כואב משהו בצד. אולי אני חולה? שרשראות לוגיות אלו יכולות להימשך כל הזמן, אפילו בלי תמיכה מגירויים חיצוניים, אלא כתגובה מדימויים שעולים מבפנים (התת-מודע).

ניתוק של ה-anumana מה- vitarka נקרא nirvitarka-כמו בהאזנה לרדיו, מבלי להבין את המילים. Nirvitarka הוא אחד השלבים של samapati- התבוננות.(1.43)

Anumana- שרשראות לוגיות מבוססות בצורה סמויה על agama- אקסיומות ברות סמכות, אשר נכנסו אל התודעה שלנו תחת השפעתו של מישהו סמכותי או במשך שנים רבות.

פאטאנדג'אלי מחבר את כל שלושת התת- קטגוריות אל ידע-תקף (-pramana) 

1.7 ידע תקף (pramana) היא תנודת התודעה הראשונה אשר נועדה להשקטה-כלומר להפסקת תמיכה (באופן סובלני) בדיסקוס (דו-שיח פנימי) "ספירת המלאי" של העולם החיצוני והפנימי.

בין ידע תקף (pramana) לדעות קדומות או דעות מוטעות, אין גבולות ברורים ודעות קדומות, וידע מוטעה שתול בין (ידע תקף) agamot סמכותיות ומתחזות אליהן (לידע תקף).

ידע מוטעה (viparaya) זוהי תנודת התודעה מספר שתים (1.8) בזמן התרגול היא כבה יחד עם pramana (תנודה מספר אחת). מעניין לציין סוג של viparaya (ידע מוטעה) אשר קשור לתרגול עצמו, איך צריך לתרגל, כלומר:

1) פרטים ודקויות, אשר לא קשורים לתרגול האישי.

2) פרטים שוליים אשר תופסים מקום מרכזי (כמו מנח אצבעות של כפות ידיים בתנוחות העמידה)

3) חשיבה האם אני עושה נכון?

תרגול נכון (abyahasa) מנקה ומטהר אשפה מיותרת של viparaya ולא רק אותה.

תנודה מספר שלוש מסמלת מעבר אל העולם הפנימי. אלו הן (vikalpot 1.9): פנטזיות, הפעלת הדמיון, הרכבה מפיסות המציאות, "תמונות" שאינן קיימות (דמיונות). ציורים אלו יכולים להיווצר עד אין סוף יחד עם Anumana (חשיבה לוגית) ללא תוצאות ממשיות של CVN .לכן, הסכנה היא לא ביצירת תמונות ודימויים, אלא, בשילוב בין דמיון וחשיבה לוגית (בזמן התרגול). ניתוק החשיבה הלוגית מהרכבת הדימויים נקראת ( nirvichara 1.44), זהו עוד אחד משלבי ההתבוננות (samapati). אז האובייקט רק קורן, הצורה ריקה, ללא משמעות, ללא פרשנות. הדימויים פשוט זורמים, ללא השתתפות המתרגל, דומה לשינה וכך למעשה הגענו לתנודה מספר ארבע.

שינה (1.10 nidra). מעדויות המתרגלים יודעים שני סוגים של השקטת התודעה, כיבוי התודעה לחלוטין (שינה יוגית, הרפיה) ו"ריחוף", מצב של תודעה צלולה, תודעה "מהבהבת" מעט, אשר קיים בה שינוי תפיסת הזמן, האטה או זירוז תפיסת הזמן. הגרסה הראשונה קשורה לנוכחות אלמנט הפאסיביות (tapas) בתודעה. כאשר אדם "השלים שעות שינה" זה עובר, ומתחילה לבלוט satva (צלילות) .

הגענו לתנודה מספר חמש. זיכרון (1.11smiriti). במידה ובמשך התרגול מתחילים לעלות זיכרונות, קשה לעשות משהו. הגישה הטובה ביותר, היא להישאר בשלווה, להתבונן, ולתת לזה לעבור ולזרום. מבלי לתת פרשנויות או ציונים (הכול עובר, גם זה יעבור). כמובן שצריך להבדיל בין זיכרון יומיומי רגיל (הגיע חשבון, צריך לשלם) אלה עקבות של קליטת העולם (pratyaksh) מזיכרונות העבר אשר נשכחו (ואולי היו חווייתיים מאוד) ועולים כעת, הקשורים לתוכן הנפש (תת-מודע) –samskara. זה יכול להיות כבר קשור להרמוניזציות (איזון-מחדש) של מערכת גוף-נפש ופריקת מטענים (מתח).

נזכר ששורשי ((או מנועי) klesh)) הבסיס של הנפש גם הם חמישה במספר (2.3). אולי בהקשר זה פטאנדג"אלי רצה להראות קשר בין תנודות התודעה לתהליכי התנודות של מערכת גוף-נפש (לא תנודות התודעה). אולי אפשר לזהות קשר בין סקרנות (Avidiya), ידע תקף (Pramana) , אהבה/שנאה Raga/dvisha)) – vikalpa viparyaya בהקשר של פנטזיות על מה שנעים והדחקה/איסור של הלא נעים, וכמובן שתחושת האני-אגו (asmita) והצמא לחיים  (abhunuvesha) יכולים ליצור דעה קדומה (דיעה מוטעה) (viparaya) מובנת מאליה.

בנוסף, החלוקה של התנודות לklishta/aklishta מראה את הקשר הזה, כאשר סוג תנודות התודעה של aklishta הוא קו מוביל של ההתפתחות קוגניטיבית של האישיות בכלל.

כתרגיל העוזר להפנים וליישם את הכתוב, ניתן לשים לב למה שקורה כעת בתודעה, לקטלג זאת לפי סוגי התנודות, ובו זמנית לחלק את זה לklishta/aklishta, כואב /לא כואב.

סוטרות אשר הוזכרו

1.5-1.10

1.43

1.44

2.3

תורגם ממיכאל סווצניקוב, יוגה קלאסית (בויקו) מוסקבה.

דילוג לתוכן