Рубрика: posts1

 שמי אלכסנדר נימרק. אני מורה ליוגה קלאסית ומטפל בברפואה סינית כבר שנים רבות. במשך שנות רבות של עיסוק במקצוע מרתק זה למדתי והוכשרתי באין ספור השתלמויות וקורסים ובהמשך לכתבה אני מסביר על אחת השיטות שאני מטפל בה-עיסוי שוודי.

 עיסוי בלועזית- Massage, ידוע בעברית גם בתור מסאז».

הטיפול
בשנים אחרונות עיסוי שוודי או עיסוי קלאסי הופך להיות יותר ויותר נפוץ ופופולארי. הסיבה העיקרית לכך, שהוא יכול להיות מותאם לכל אדם, לכל מבנה של הגוף ולהיות מועיל לבעיות שונות. עיסוי שוודי משפיע הן במישור הגופני והן הנפשי, בהעבירו אנרגיה שנותנת חיים ומסייעת לכל מערכות הגוף לתקן את עצמן ולהתחדש. עיסוי זה המשלב מניפולציות על הרקמות הרכות, השרירים, הגידים ורצועות יחד עם מתיחות והנעת מפרקים. זה נעשה באמצעות טכניקות מגע שונות הכוללות הפעלת לחץ בנקודות מרכזיות, ליטוף לאורך שרירים בלישה, לחיצות, תנועות ערוכות, החלקות ועוד כול זה נועד לאזן את הגוף והנפש ולשפר זרימת דם לרקמות. לכל טכניקה קיימת מטרה שונה ועוצמה שונה, שמתאימה רק למטופל מסוים.

אני מעניק עיסוי שבדי בקליניקה בחדרה או יכול להגיע עד הבית שלך עם ציוד מקצועי מלא הכולל מיטת טיפולים, מוזיקה רגועה וכול מה שצריך לטיפול טוב ויעיל. בדרך כלל עיסוי נמשך בין 45 דקות ועד שעה וחצי..

התוויות נגד:
בעיות לב -התוויות נגד חלקית.
זיהום מקומי (שלבקת חוזרת, גזזת וכ»ו)
חום גבוה.
ניתוחים שנערכו לאחרונה.
סרטן בחמש השנים האחרונות.

 

<!— End print the page —>

היו היה אי שם במזרח הרחוק מאסטר זקן למדיטציה, שמו היה נוקו. הוא חי בבדידות בבקתה בלב היער.
לילה אחד, בזמן שנוקו מדט, נכנס לבקתה שלו איש זר ותוך כדי איומים בחרבו דרש מהמאסטר כסף.
נוקו תוך כדי המדיטציה ענה לו:
«כל הכסף שלי על המדף מאחורי הספרים. קח כמה שאתה צריך אבל אנא,
השאר לי 10 יין (מטבע יפאני) חוב שאני חייב, לחבר שלי».
הזר ניגש אל המדף לקח את הכסף והשאיר 10 יין. הוא גם לקח מהמדף אגרטל יפה שהיה מונח שם.
«תהיה זהיר עם האגרטל, הוא מתנפץ בקלות».
הוסיף מאסטר.
הזר הסתכל על כל הביקתה והתכוון לעזוב
«שכחת להגיד תודה»
אמר נוקו.
הזר אמר «תודה» ועזב.
יום למחרת היה תהו ובהו בכפר הסמוך ,הסתבר שהאיש החמוש בחרב שדד את כל הכפר.
כאשר המאסטר הזקן נשאל על ידי אחד מחבריו האם הוא ראה את השודד,.ענה נוקו:
«הלוויתי את האגרטל וקצת כסף לאיש,
הוא ענה לי בתודה והלך. הוא דווקא היה נחמד אבל קצת רשלן עם החרב שלו».

משל: המאסטר בחר שלא לחשוב שהוא נשדד, אלא שהוא מלווה את הכסף.
80% מחיינו אלו התגובות שלנו למציאות ורק 20% זו המציאות עצמה…

מקור לוק ריינהרט «טרנספורמציה»

 

 

 

 

 

תה מאסלה
	המצרכים הדרושים: חצי כפית פלפל שחור כפית זרעי כמון ועוד קרא עוד…

תה גינגר
	מצרכים: חצי ליטר מים, שש כפות ג’ינג’ר מגורד, 6 כפות סוכר חום – לא חובה 5 כפות דבש, טיפה פלפל, 4 כפות מיץ לימון קרא עוד…

תה לחיזוק מערכת החיסונית
	מרתח זה מכיל צמחים חזקים מאוד לחיזוק מערכת החיסונית.צמח כמו כורכום הידוע בסגולותיו הנפלאים, ומכיל כמות גדולה של מעכבי חימצון. ג»ינגר המשפר עיכול, ומעודד ספיגה.  קרא עוד..

 

תרגול יוגה מגלה, הרבה פעמים, בפני המתרגל (או תפיסת המציאות) מציאות אחרת. קשה לתאר תופעות אלו, הן מתחילות משינוי מציאות קטן ועד לרעיון של האלוהות. לכן, הופעת דמות של ishvara ביוגה סוטרות, לא מפתיעה. 1.24 הבה נצטט: «אדון הכול הוא עצמיות מיוחדת (מכיוון שהוא) לא נגוע על ידי גורמי הכאב, פעולה (וה)הבשלה (שלה) (על ידי) המשקע (בזיכרון –העומק)». מזכיר לכם משהו? השיא של הפנטזיות האישיות של כל אדם הוא העדר בעיות, לכן ניגש לishvara לא מנקודת מבט של דת, אלא של אדם פשוט. ליתר דיוק: מתרגל יוגה פשוט. כי לא כל אדם רגיל עושה יוגה.

אדם מתחיל תרגול יוגה ונשאר עם האידיאל שלו. במשך התרגול האידיאל נהיה יותר ברור (או שנעלם דבר פחות סביר). בדרך כלל האידיאל אינו בר השגה. מטרת האידיאל היא לא ההשגה, אלא להראות את הדרך. ככה היה תמיד ולכן ishvara 1.26 הוא המורה של היוגים הראשונים, כי רצוף בזמן הוא. טמונים בו כל תשובות הקיום כי 1.25 «בו זרע הכול, אין עליו».

מעניין כי באופן מפתיע מופיע בשלוקה 1.27 «הסמל שלו הוא פראנאווה (מנטרה אום)». כמו שאומרים אין מה להגיד! אין מילים! כדי להסביר הופעת שלוקה זו צריך להסביר זאת מנקודת מבט של תרגול יוגה.

העניין הוא שבתודעה קיימת הצטברות בסיסית של מתח כאשר תנודות התודעה באשר הן, משפיעות עליו ומושפעות ממנו. הוא מורגש כנקודה ונקרא בסנסקריט aham vritti (תחושת האני). תחושה של «האני האהוב»-אגו. אין ויכוח, נקודה זאת של הצטברות חשובה להישרדות, אבל בזמן התרגול לחידוש ואיפוס מערכת גוף-נפש, תחושה זו מהווה מכשול והפרעה. לכן, שינון המנטרה משמש להפחתת והנמכה של תחושה זו בזמן התרגול, בעזרת חיבור למעגל (זה כמו להוריד את השלטר של האגו בזמן התרגול). ואכן, בשלוקה הבאה אנו רואים: 1.28 «כאשר חוזרים עליה (מנטרה אום) כל הזמן מתקרבים למטרות הishvara». ומהן מטרות הishvara? כתוב שחור על לבן בשלוקה 1.29 «להתוודעות פנימית (קבועה) וגם היעלמות מכשולים».

קצת מניסיון התרגול: המחשבות הפזורות על עשרות המטלות היומיומיות מתכנסות מסביב עובדה-מחשבה אחת: אני עכשיו עוסק בתרגול. אחרי זה «האני» נהיה פחות רלוונטי. כאשר בהתחלה ה»אני» זו נקודה גאומטרית, היא נמסה במרחב פנימי מסוים תלת מימדי או במישור, ואז נשאר משהו מתבונן מהצד. בנוסף מתרחש «מרק» של מחשבות ותחושות מעורפלות. חלק אחד נקרא purusha חלק שני פראקריטי. חלוקה זו היא המטרות של ishvara זו היא מודעות פנימית. יוגה למעשה הוא לא חיבור, אלא חלוקה לשני קטבים (purusha וprakriti ) במטרה לאזן ולהגיע להרמוניה של המערכת גוף-נפש שלנו.

כמה מילים על ishvara. לא מגיעים אליו אלה משתחווים בפניו (ihvara pranidhara). זהו אחד משלושת הבסיסים לתרגול בכלל (שני האחרים: קביעות — tapas ושכל ישר- svadhyaya). ראו שלוקה 2.1, כדי להבין זאת צריך להיזכר בתכונה הכי חשובה של אדם מאמין — הענוה. כשמתרגל עובר מה»אני» למשהו מתבונן (purusha) ניתן לתיאור אבל לא ניתן להבנה. זהו תהליך שלא ניתן לציוות. או שזה קורה או לא, לפי שנדרש למערכת הגוף-נפש שלנו. לכן, אחרי כל ההכנות «למעבר» (למצב מדיטטיבי) (אשר מתורגלות ברציפות ועם שכל ישר) נשארת רק ה»ענווה».

לכן Samadhi (שלוה עמוקה) ניתן להשגה דרך התמסרות לishvara שלקות 1.23 ו2.45 ו-svadhyaya (לימוד עצמי) נותן רק הרמוניה עם חוקי וכוחות הטבע שלוקה 2.44

תורגם מספר של מיכאל סווצניקוב יוגה קלאסית מוסקבה.

«אחימסה, סאטיה, אסטיה, ברחמצ»אריה, אפאריגרחה הם יאמה»
יוגה סוטרות של פטנדג»אלי

לפני שניגשים לאסונות, בשמונה האיברים של פטנדג»אלי קיימים ביוגה עוד שני שלבים ש»מדלגים עליהם» משום מה. אולם חשיבתם לתרגול והצלחה ביוגה היא עליונה והם נקראים יאמה וניאמה!
פטנדג»אלי ביוגה-סוטרות מחלק את היוגה לשמונה חלקים/איברים:

1 יאמה — חמישה עקרונות חיצוניים של דו-שיח בין «האני» והעולם החיצוני.
2 ניאמה- חמישה עקרונות פנימיים של תקשורת ( דו-שיח) בין העולם וה»אני».
3 אסאנה — תנוחה. מנח של הגוף במרחב.
4 פרנאימה (נשימות) וויסות הנשימה. עבודה עדינה יותר עם הגוף והתודעה.
5 פרטיאחרה — התכנסות החושים, ריכוז התודעה, כאשר המידע אשר מגיע מאיברי החישה, לא מסיט את הריכוז.
6 דחרנה — מצב בו התודעה חד כיוונית ומרוכזת.
7 דחיינה — מצב של מדיטציה/התבוננות. תחילת האחדות בין האובייקט והסובייקט.
8 סמדהי — מצב של הארה, מצב טוטאלי של כאן ועכשיו. אחדות מוחלטת בין האובייקט והסובייקט.

למעשה יאמה וניאמה- הם הבסיס המוצק לתירגול. ומאפשרים למתרגל להפיק מירב התועלת מיוגה ולמנוע פציעות. חשוב להבין שאלו לא חוקים אלא יותר אבני דרך שמכוונים את המתרגל לכיון נכון ומאפשרים לו בנית יחסים בריאים עם היקום ועם עצמו. אפשר להגיד שהם לא עקרונות אלה מצבי תודעה.

שלב ראשון נקרא יאמה-חמשת החוקים של «אל תעשה» המגדירים יחס בין המתרגל והיקום.

אהימסה. עיקרון ראשון של יאמה. א -בסנסקריט לא. וחימסה–אלימות.יחד: אי אלימות, אי- פגיעה.
«בנוכחות המבוסס באחימסה פוסקת כול אלימות!» יוגה סוטרות של פטנדג»אלי.

הכוונה כאן לאי-אלימות כלפי כול יצור חי, כאשר ישנם מספר רמות של אלימות:
אלימות פיזית.
אלימות מילולית
ואלימות במחשבות.

החוק הופך לחוק, כאשר שומרים עליו קודם כול בעצמנו. שימו לב בחיי היום יום, כמה אלימות אתם מפנים כלפי עצמכם? האם אתם מכריחים את עצמכם? מעליבים? אנו מתייחסים אל היקום בדיוק כמו שאנו מתייחסים אל עצמנו. אנו פשוט לא יכולים אחרת דרך נכונה להגיע להרמוניה עם העולם החיצוני, היא להגיע להרמוניה עם עצמנו. כאשר הפסקת האלימות כלפי עצמנו לא אומרת שצריך להפסיק לעשות מה שבא לנו, אלא להבין מה אנחנו באמת רוצים וצריכים. מבלי להשלות את עצמנו, להיות ישרים עם עצמנו. זהו גם ביטוי של עיקרון הבאה של יאמה- סאטיה-יושר.

בתרגול עצמו עיקרון האי-אלימות מתבטא בהבנה ,שאסנה היא רק האמצעי ולא המטרה. אסאנה ,היא מנח נוח וטבעי של הגוף במרחב לכן, אין כאן מקום לאלימות. אסור לתלמיד להפעיל שום אלימות כלפי עצמו, תוך כדי התרגול, במטרה להשיג ביצוע של תנוחה בכול מחיר. זה מוביל לפציעות שלא נרפאות מהר, שמזכירות לנו תמיד את הטעויות שעשינו.

האלימות לא חייבת להיות גלויה לעיין. התרגול של היוגה, נותן לנו הרבה אנרגיה ואחת הטעויות, היא להשתמש בה, על מנת לעשות מניפולציות עם אנשים או סיטואציות אחרות.

בחיים, ביטוי לאחימסה הוא ההבנה שכול פתרון כוחני לסיטואציה או מניפולציה עם העולם, הוא למעשה ביטוי לאגו שלנו. אם אנו הולכים אל המטרה תוך כדי שימוש באלימות, זה אומר שהמציאות עוד לא מוכנה לתת לנו אור ירוק, ואנו לא מוכנים להשגת מטרה זו, ואנחנו צריכים לכוון את האנרגיה שהתרגול נותן לאיזון והרמוניה פנימיים. כול רצון לעשות מניפולציה עם סיטואציה או אנשים הם למעשה גורמים לנו לאיבוד האיזון הפנימי.

זה לא אומר שאנו צריכים להפסיק את הפעילות החברתית שלנו ואת ההתחייבויות החברתיות שלנו. להפך, אנו יכולים להיות מוצלחים בעסקים או קריירה, אולם אם אנו מנסים לעשות מניפולציות על מנת להזין את האמביציות, כך אנו מאבדים את החופש שלנו.

סאטיה. עיקרון שני של יאמה. א-בסנסקריט-לא. סטיה –גנבה. עיקרון שני של יאמה. ביחד: אי-גנבה, אמת.
«המבוססבסאטיה מצליח בעיסוקיו» יוגה סוטרות של פטנדג»אלי.

נסו להיות אמיתיים עם עצמכם כול רגע נתון בחיים. להקשיב לכול רצון נסתר של הנפש, להכיר בכול צורך של גוף ונפש. לאחד את כול תת-האישיות שחיות בנו, ונלחמות אחת בשנייה על הזכות לנהל אותנו (האם אתם זוכרים עד על אהימסה).

סאטיה-היא עבודה פנימית כול הזמן להיות אמיתי עם עצמי. לראות את עצמי כפי שאני באמת, ולא כפי שאני רוצה להיראות מול אנשים האחרים. כאשר אדם לומד צעד אחר צעד להיות אמיתי, העולם מקבל את האדם ומאפשר לו להתקדם.

בתרגול זה מתבטא כיכולת לקבל את המצב העכשווי של הגוף ולא להפעיל עליו אלימות. ברגע זה אנו יכולים לעשות צעד אחד קדימה בהתפתחות שלנו. חשוב מאוד להעריך נכון את היכולת והכוח שלנו/ אם אתם לא מעריכים את היכולות שלכם נכון, אתם או מתאמצים יותר מדי ולכן יש נזק או לא עושים מספיק מאמץ ואז אין תוצאות.

עם הסאטיה, מתבטאת בצורה נכונה, אתם תמיד תדעו איזה טכניקות צריך לתרגל ובאיזו כמות. וכול זה מאפשר לכם התפתחות נכונה הלאה.

אסטיה- אי-שקר. עיקרון שלישי של יאמה.
אפשר לתרגם כיושר, אמינות, צדק.
«המבוסס באסטיה מקבל את כול העוצרות» יוגה סוטרות של פטנדג»אלי.

הרעיון הוא להיות ישר ואמיתי ואז לראות את הסיטואציה במבט צלול, ללא התערבות ואינטרס אישי-כפי שהיא. לקחת בחשבון רצונות ואינטרסים של אנשים אחרים. להקשיב גם לעצמי, וכאשר מקשיבים לעצמנו, מבינים גם אנשים אחרים, את הרצונות שלהם.

אפשר לגנוב לא רק דברים: אלא זמן, אנרגיה, תשומת לב, רעיונות וכ»ו. כול זה גם אפשר לגנוב מעצמנו. אנו גונבים כול הזמן מעצמנו, והחיים כול כך קצרים, ואנו מבזבזים אותם על שטויות מוחלטות, כול כך הרבה זמן כבר אבוד ומבוזבז לשווא. אבל כדי לראות את זה צריך סאטיה.

סאטיה מתבטאת כהרמוניה עם העולם, כהרמוניה בתקשורת עם אנשים.

כול תקשורת היא החלפת ה»אנרגיה». אם התקשורת מנוהלת נכון, אז כול צד מרגיש שיש לו יותר אנרגיה, אם אין הבנת האסטיה, אדם רק לוקח ללא הרגשה שהוא צריך להתחלק, וכאשר אנו רק לוקחים, האנרגיה זורמת רק בכיוון אחד. אז תהיו מוכנים שהאנרגיה תפסיק לזרום. כאשר נבין שמהות התקשורת היא החלפה ולא לקיחה, למעשה ניישם את עיקרון האסטיה.

ברחמהצ»אריה- מתורגם בדרך כלל כהתנזרות, או מניע מפעילות מינית. לא נאותה. עיקרון רביעי של יאמה. ברחמה-אמת, או אחד השמות של האל. צ»ר- תנועה, אצ»אריה- ה»חי».
«המבוסס בברחמאצ»אריה מקבל כוח» יוגה סוטרות של פטנדג»אלי.

אדם השומר ברחמצ»אריה הוא מכוון לאמת, החיים שלו מכוונים להבנת/השגת האלוהים, הרבה מילים גבוהות אולם, כנראה אי אפשר בלעדיהם. חשוב כאן לדעת להיות מעל המצבים שונים בחיים (צער גדול, שמחה עצומה וכ»ו). יכולת לראות ולדעת שמאחורי כול המאורעות בחיינו יש משהו מעבר לזה, וכול התהפוכות לא צריכות להסתיר את זה מאתנו.

לא לבגוד בעולם הפנימי תמורת אינטרס בר חלופה, לא לשכוח את הדרך. נשמע מאוד פשוט, אך קשה ליישם…
מי שהבין והפנים את זה סולם העדיפויות שלו מתחיל להשתנות.

אם נדבר על ברחמצ»אריה במובן של התנזרות מפעילות מינית או התנהגות מינית לא נאותה, אז כאן הדבר החשוב ביותר יהיה שמירה/שליטה על הזרע. יש האומרים שאם המתרגל יכול לשלוט בתהליך הפליטה, אזי הוא מסוגל לשמור על ברחמצ»אריה.

אפאריגרהה- אי קבלת המתנות. הוא העיקרון החמישי של יאמה. פאריגרהה- לקחת, לתפוס. א- הופך את המשמעות ללא.
«נחישות באי קבלת מתנות נותנת ידע על גילגולים קודמים» יוגה סוטרות של פטנדג»אלי.

אפריגרחה היא אי צבירה, הימנעות מצבירת הון, יכולת להפיק את העיקר מהכלל. אי היקשרות לתוצאות של המעשים שלנו. העדר רגש «רכושנות». האפריגרחה בתרגול היא מצב, שבו התרגול הוא לא המטרה. תרגול רק אמצעי להשגת מצב של השקטת תנודות התודעה. היקשרות לחפצים ודברים היא ההיקשרות אליהם וחשיבה שגויה «שהם חלק» מאתנו. ואז מופיע גם הרצון לא לאבד אותם…

הרצון להיות «בעלים» מתבטא גם כרצון להיות «בעלים» של האנשים שאנו אוהבים, וכך אנו פוגעים בחופש שלהם, ולמעשה כך אנו יוצרים אשליה.

היבט הפנימי של אפריגרחה הוא העדר התקשרות ל»דמות» של עצמי, המוכנות לראות היבטים חדשים ומשתנים של העצמי שמתרחשים במשך החיים והתרגול. כאשר אין היקשרות לדמות של העצמי, לא צריכים לבזבז אנרגיה לשמור עליה ואז נעלם הפחד לאבד אותה, כי נעלם ה»חפץ» שפחדנו לאבד.

זוהי סקירה קצרה על העולם של יאמה.
ככול שנעמיק בהבנת העקרונות אלו כך החיים והתרגול שלנו ישתפרו.

ביבליוגרפיה:
פטנדג»אלי.
פילוסופיה הודות.
פילוסופיה הוודית.

 

הסימנים להצלחה ביוגה:
גוף רזה, חסין מפני מחלות, הדיבור משכנע, שומעים קולות של הנדי בלב,
  הזרע תחת שליטה, התיאבון טוב ונדי (ערוצים אנרגטיים) נקיים.
(הת-חה יוגה פראדיפיקה 2.77)
 

משום מה, סימן ההיכר של היוגה הוא גמישות. הדעה הרווחת היא, שמורה או תלמיד גמישים, השיגו זאת כתוצאה מתרגילי היוגה.

על מה מבוססת עמדה/אשלייה זו?
קודם כול מה זה גמישות בכלל? גמישות, היא היכולת להגיע לזוויות במפרק. היא תלויה בגידים, רצועות, שרירים ורקמות חיבור. הגמישות מושפעת גם מתזונה, פעילות גופנית, מצב כללי של הגוף, גיל ומין. נשים למשל, גמישות יותר מטבען. הגורם העיקרי המשפיע ביותר על גמישות הוא הגיל. כאשר תינוק נולד יש לו גמישות גבוהה ובמהלך התבגרותו הגמישות מגיע לרמה המסוימת אשר תלויה בגנטיקה שלו. 

כמובן, שאם נתחיל לפתח גמישות בגילאים צעירים, במסגרת ריקודים או אומנויות לחימה, ונמשיך לתרגל לאורך השנים, נוכל לשמור על גמישות סבירה גם בגילאים מתקדמים. אולם, אם נתחיל לעבוד על הגמישות רק אחרי גיל 30 יקרה אסון, כי הגידים והרצועות שלנו בגיל בוגר הם לא אותו הדבר כמו בגיל הצעיר.

כחמישה אחוז מהאוכלוסייה הם בעלי גמישות יתר. זוהי יכולת מולדת שלהם, (כמו צבע העיניים או גובה וכ»ו) וזהו מצב הנחשב לעיתים, לפתולוגי. כלומר — מזיק! אנשים אלו ברובם, סובלים מבעיות עם המפרקים עקב גמישות יתר (אגב, יש ראיות לתאוריה מעניינת, על כך, שלהודים יש נפיצות רבה של הגנים הקשורים לגמישות יתר). 

הופעות יוצאות מן הכלל של אנשים גמישים, ידועות עוד מימים קדומים. בחצר המלך, היו תעלולנים ואקרובטים, אשר הראו טריקים ותרגילי גמישות עם הגוף. כאשר הופיע קרקס, גם שם הופיעה אשת הנחש והופעות דומות. בתחילת המאה הקודמת לתופעת הגמישות קראו לה בשם — קונטורסיה. ואף אחד לא קרא לזה יוגה…

כל בחורה שעוסקת בהתעמלות קרקע, או תעלולן בקרקס, יכול לעשות כאלה דברים עם הגוף שרוב רובם של היוגיסטים לא חלמו לעשות. אבל אל לנו לשכוח, שאלו הם נתונים מיוחדים שלו וגם תלוי מאוד בגיל. המצב משתנה כאשר איש כזה מגיע ליוגה…
אם אנחנו נביט על מורים ידועים ,שהם נציגי השיטות החדשות של יוגה מחו»ל (מי שרוצה שם מוזמן לפנות אלי), אנו נראה, שהגמישות שלהם, היא פשוט נתון טבעי או תוצאה של התעסקות במשהו שפיתח להם גמישות בגיל צעיר ללא שום קשר ליוגה…

אם כך, מהי יוגה, אם היא איננה גמישות?  
יוגה— היא דרך להשגת שקט ושלווה פנימיים, או כמו שכתוב ביוגה-סוטרות: הגבלת תנודות התודעה.(1.2) האסאנות –תנוחות, הן רק הכלי והאמצעי שבעזרתו מגיעים למצב זה ולא המטרה. כאשר אדם מגיע להגבלת תנודות התודעה תוך כדי התנוחה! — גם בריאותו הפיזית והנפשית משתפרת. ולא להפך! כאשר בתנוחה מגיעים להשקטת התודעה, אז גם הגוף משתחרר, כול צורת עבודה אחרת היא לא יוגה!
חשוב להבין, שהשיפור בגמישות הוא יחסי לאדם, ותלוי בנתונים הגנטיים שלו. כל אחד יגיע למקסימום האפשרי לו. עבור  אחד שפגאט עבור השני רק חצי שפגאט. ומי שחורג מזה עושה לעצמו נזק.

הגמישות, אם כך, היא רק תוצר הלוואי של היוגה!

שאלו את עצמכם,
האם המאסטרים היפים והגמישים הם הדוגמא?
האם מה שהם מלמדים במטרה להשיג גמישות, מתאים גם לבריאות שלי לטווח ארוך? 

כאשר אני עושה תנוחה בכוח ומגיע לגמישות, זה למעשה שימוש באלימות כלפי עצמי (למעשה זה תרגול שעובר על החוק של אחימסה-אי-אלימות)… ולאלימות, תמיד יש תוצאות הרסניות. אגב, ההגדרה שך תנוחה ביוגה סוטרות -תנוחה היא מצב נוח ויציב של הגוף (2.46), כאשר הדגש הוא על פיתוח הגמישות או כוח במקום על השקטת תנודות התודה (1.2), מתרגלים חווים פציעות שונות בגוף, כולל פציעות גב וקריעת מיניסקוס. השיטות הדינאמיות, ואגרסיביות, מביאות להישגים וגמישות קצרי טווח, אולם לטווח הארוך, גורמות לפציעות ובעיות בריאותיות. עובדה (דוגמה ליוגה תרפיה)- מורים ומתרגלים רבים של שיטות אגרסיביות של יוגה סובלים מפציעות רבות!

בספרות מתוארות תוצאות של תרגול יוגה נכון: עור פנים בריא, גוף חזק ובריא, ריח טוב מהגוף (ולא מדובר בגמישות יתר…) אם הגמישות או כוח הייו סימן להתפתחות רוחנית, אז כל התעלולנים בקרקס היו מורים רוחניים גדולים…
סיכום:
א-לגמישות אין שום קשר ליוגה- זאת תוצר לוואי שלה!
לגמישות אין שום קשר לבריאות או רוחניות.
ג- יוגה זה השקטת תנודות התודעה- אומנות הרפיה עמוקה.

כתיבה: אלכס ניימרק
מקורות: ויקטור בויקו

 

הזרע תחת שליטת המוח והחיים תלויים בזרע, לכן המוח והחיים מוגנים מפני מוות וזקנה. (האת’ה יוגה פרדיפיקה 3.89)
היוגי המצליח לשמור זרע מנצח את המוות. מוות מפליטת הזרע.
מי ששומר זרע שומר חיים. (האת’ה יוגה פרדיפיקה 3.87)

נושא הכותרת יוגה סקס, הוא מאוד מורכב וללא ספק דורש כתיבה, לפחות של ספר אחד בנושא. לכן, מאמר זה מתיחס רק לחלק מסוים של הנושא הנפלא זה. על מנת לעזור למתרגל להימנע מסיבוכים שונים.

היחס לסקס בעולם היוגה מתחלק לשתי גישות שונות לחלוטין. מקורות מסוימים, בעיקר הודיים מאופיינים על ידי יחס מאוד שלילי לסקס ומטיפים לברחמצ»אריה–התנזרות חלקית או מלאה. זה קורה עקב השפעה דתית והכנסת אלמנטים דתיים ליוגה. לרוב הדתות המודרניות בצורה כזאת או אחרת יש יחס שלילי לסקס. אולם דתות הודיות עתיקות יותר, התייחסו לסקס בסלחנות רבה יותר. כאשר אנו חוקרים מקורות הודיים כמו «מהבהרטה» או כל הידע של «סומדווה» (מאה חמישית לספירה) ניתן לשים לב שחסרה בהם פוריטניות שמאפיינת זרמי יוגה מסוימים היום.

בעבר הרחוק אנו רואים יוגים ואסקטים אשר חיים באשרמים עם נשותיהם, מתאהבים בנשים יפות, כך גם מתנהגים אלילים הודיים, אין סגידה לסקס, אף אין גם סלידה ממנו. היחס אליו טבעי ויש הכרה בכוח העצום הטמון בו.

מעניין הוא שמושג ברחמצ»אריה המתורגם כהתנזרות, תרגום ישיר שלו הוא-לימודי הברהמין ואין לו קשר ישיר להתנזרות.

מאיפה אז באה פוריטאניות יותר בהודו? כאן ככל הנראה, ניכרת השפעה של הכיבוש האיסלמי והנוצרי. שנית השפעתה של התפיסה המערבית בעניין של יוגה סקס ומה שביניהם.

יש גם גישה אחרת ליוגה וסקס והיא נקראת טנטרה. כל אדם שמכיר מעט את התרבות ההודית, שמע על טנטרה ויודע שזוהי יוגה של סקס (והאמת שזה לא כך). הרבה שמעו על קמה סוטרה וגם מיחסים אותה לטנטרה. (אולם זה לא כך). חושבים שבמזרח הרחוק יש תרגולים רוחניים שכוללים סקס (אבל למעשה תרגולים אלו ישנם גם בתרבות מערבית). חלקם שמעו על «דאו של אהבה» וטכניקות של שמירת הזרע סיניות. רבים מתרגלים אותם ומתבלבלים ביניהם לבין ואג′רולי-מודרה. בוואריאציות יותר פשוטות של טנטרה מודרנית, תרגול מיני נתפס כדרך להתפטר ממחסומים רגשיים ומיניים. זה נפלא, אולם קשור יותר לפסיכותרפיה מאשר ליוגה.

שימוש בטכניקות אלו ללא הכנה וידע עמוק יכול להוביל לבעיות רבות. למשל טכניקות של כאילו של «דאו לשמירת הזרע» «ועליית האנרגיה» יכולים להוביל שאקט מיני עצמו הופך להיות שיגרה משעממת. תוך כדי איבוד, חלק רגשי חשוב. כתוצאה, החשק לסקס פשוט נעלם. יש תרגילים שמאזנים את זה, אולם משום מה לא מדברים עליהם הרבה. בעיה שנייה יכולה להיות, שתרגול סקס ללא פליטת הזרע יכול להוביל ל»בצקת» באזור הפרוסטטה, מה שמוביל לפרוסטטית. לכן חשוב לבצע לפחות נאולי. עוד מלכודת של טכניקה זו, שהיא יכולה לחסום זרימת האנרגיה בין גבר לאישה, מה שמוביל להמון בעיות נוספות.

המצב דומה גם בטנטרה המודרנית. טכניקות טנטריות לא נועדו לשמור על הזרע, אלא להישאר מודע במצב של סקס ולהאריך את השהיה בו.

טנטרה משתמשת בטכניקות ואמצעים רבים. אחד מהם הוא סקס. כולם מכוונים לפיתוח רגישות, לדוגמה טקס «פנצ»ה טטבה». אדם עובר על כל הטאבו הקיים בחברה ונהנה מזה. בהודו הברחהמנים לא אוכלים בשר, לא מעשנים שום דבר, לא עושים סקס קבוצתי, לא שותים יין — אלה הם הטאבויים.

כאשר, הם עושים את כל הדברים האסורים הללו, אוכלים בשר, מעשנים, שותים יין, מקיימים סקס קבוצתי, זה מאפשר להם לחוות מצבי תודעה מיוחדים שנוצרו עקב העבירה על הטאבו. אולם האם האדם המודרני יחווה מצבי תודעה כאלו אם הוא יאכל בשר, או ישתה יין, או יעשן? כל זה לא טאבו בשבילו! לכן, טקס שכזה בשבילו יהיה רק  עוד דרך לבלות ולא יהיה דרך להגיע למצבי תודעה מיוחדים. חשוב לא להתבלבל בין מזמוז קבוצתי לבין טנטרה. בטנטרה אדם לומד לשלוט באנרגיה במצבי סקס ולהיות מודע תוך כדי הסקס. במזמוז קבוצתי אין לו שום שליטה.

 אז מהו היחס האמיתי של היוגה לסקס?

יוגה היא השקטת תנודות התודעה. הכוונה כאן, למצב התודעה בזמן תרגול יוגה. סקס הוא כמו אוכל ושינה, הוא חלק מן החיים. לכן, כן תהיה לו השפעה, כמו לכל דבר, על המתרגל והתרגול שלו. יותר מדי סקס מתיש את האדם, העדר יכול לגרום לבעיות אחרות… לכל גישה יש יתרונות וחסרונות. גם לא כל גישה מתאימה לכל אחד. אין אמת אחת לכולם, לכן חשוב לשמור על השפיות, הצלילות והאיזון. כל אחד יבחר את הגישה שמתאימה לו.

חשוב רק לזכור:

«אפשר להיות במקדש והראש יהיה עסוק במחשבות על מין, ואפשר לחיות בחברה והראש יהיה במקדש».

לכתבה על ההיבטים השימושים של יוגה סקס

 

מה הן ההשלכות כלליות של תרגול יוגה קבוע, התחזית, בהשראת הסוטרות?
שלבים:
1 מספר סוטרות מדברות על שיפור התקשורת בין גוף לנפש (כלומר ידידות והבנה בינהם). כתוצאה של תרגול אסאנות לא מזיק לגוף והסרת הדואליות כואבת, «שליטת רק ההגוף, אורק התודעה, ואין מצב שלישי שלי. (2-48 סוטרה): «ואז הדואליות (dvandva) מפסיקה להטריד)».  באותו תרגול של אסונות מתעדנת התפיסה ותשומת הלב לא רצונית, מתאפשר ניהול של יכולות של עצמנו, וזה לא אגוצנטרי, אלא מערכתי (סוטרה 1-40 … «תשומת הלב מתעדן ושליטה שלו משתראת מן הזעיר אל הגדול»).

2 אפשר להבין את הסוטרות שנוצרת רמת הרפיה (פיזית ונפשית) שמאפשרת לרבדים עמוקים יותר של הנפש לפרוק את צבר החוויות-מתחים (samskararot). (סוטרה 4-27: החללים הנוצרים תוך כדי זה מתמלאים בתוכן חדש של תודעה שנוצר על ידי samskarot)». מתרחש תהליך שנקרא פריקה. שהוא בלתי צפוי ואינדיווידואלי מאוד: סוטרה 3-15: «שינוי המגמות (קראם) עמוקות מוביל גילויים חיצוניים חדשים (parinamsa)», וסוטרה 3-14: «מערכת (dharmin-נשא הדהרמה) מתחילה לתאום לחוק הפנימי שלה (דהרמה)».

3. לאורך הדרך, בשל הקביעות של התרגול (כמו בטיפוח הגינה) מתארגנת זרימת ה Prakriti (כוח הטבעי). סוטרה 4-3: «אי אפשר לאלף prakriti — ניתן רק לדמות לאיכר, המסיר מכשולים בדרכה».

גוף, ומרחב רגשי-מנטאלי (ככל האפשר) משחזר את הטונוס שלו וישנו המעבר לאיכות שונה של החיים (עם השלמת תהליך האיפוס). סוטרה 4-2: המעבר לחיים אחרים מתרחש רק עם בואו של זרם ה Prakriti. לעתים קרובות זה מתברר מהר (סוטרה 3-13): «זו הסיבה לשינוי ב indriyas (איברי תפיסה/הבנה ופעולה), משתנים האיכויות והמהירויות שלהם».

4 נרכש כוח, אשר יכול להתבטא בצורות שונות, בהתאם לנטייתו וטבעו של האדם: «את פירות הפעולה של יוגי אינם צבועים בתשוקות ותואמים רק לאופי טבעי שלו». (וואסנות). (פארא פראזה של סוטרה 4-8).

רשימת של כוחות על תופסת חלק ניכר בפרק השלישי של הסוטרות. בין היתר, למשל, כדלקמן: (סוטרות 3-49), «זה זריזות שכלית, תפיסה לא חושים, שליטה ברמת הפרוטו-חומר», (השווה עם הסוטרה 1-40 שהוזכרה לעיל). התאמות מדהימות (צירוף מקרים יוצא דופן של נסיבות) לעתים קרובות ניתן לראות בדו»חות של מתרגלי יוגה.

5. ליטוש נוסף של התרגול דורש, כנראה, נטישה מלאה של החברה עם הדאגות שלה. מספר סוטרות אומרות זאת כמעט בבירור. סוטרה 3-56: «תודעה satwit, שוות טוהר לפורושה, מובילה אל החופש המוחלט (Kaivalya)». אבל זה כמעט לא אפשרי בתנאי החברה. מגיע זמן, והשלב של בעל הבית הושלם. אבל — ככלל — ואבוי למי שמשאיר אותו מוקדם מדי, ומוותר על הטיפול ביקיריהם. הכול חייב להבשיל ברמת המערכת, ולא ברמה אגוצנטרית. סוטרה 4-36: «gunot מתקפלות, מטרות פורושה מסתימות, הוא מתחזק ב Kaivalya או בצורתו הטבעית, ומתנשא בכוחה של התודעה». למעשה, זה תיאור של מוות עבור החברה, התנזרות, מעבר לעולם אחר, לא ידוע ולא נראה לנו.

שלבים 1-3 עוברים כול המתרגלים רציניים, ללא יוצא מן הכלל, סעיף 4 — במידה זו או אחרת.

שלב 5 – לא לכול אחד… יוגים גדולים הידועים לנו שעדיין חיים בחברה (אם כי באשראם), ונושאים את משאתה. ההגשמה שלהם כנראה מתאפשרת עקב מבנים פרוקים (מסנסקרות) של הנפש (זיכרון לטווח ארוך) (הם רגועים, וכמו הילדים טבעיים בביטוייהם), טיהור קבוע של התודעה (כחלק המבצעי של המוח) מהשפעת תזרים קבועה של החברה באמצעות טבילה זמנית למצבים הקרובים לאלה המתוארים סוטרות 3-56 ו — 4-36 (ראה לעיל), מלאות הכוח (prakriti), וכן כתוצאה הופעת ה Siddhis (יכולות על).

שלבים1-3 ואפילו 4 יכול ללכת באופן עקבי, ולא במקביל.

הנוטשים את התרגול באמצע (לא בהתחלה, אלא באמצע) הם מרמים את המערכת גוף-נפש שלהם ויוצרים «קארמה רעה» (בסיס לכישלון). ואז, כמובן, מתחילים הכול מחדש ומחדש…

מקורות: מיכאל סווצניקוב

 

Samprajnata-(יוגה סוטרה  1-17)
מצב של samapaty (סמפטי),
אשר בו צ»יטה  «מלוכדת» עם אובייקט (גס או עדין)
או אל תוך אננדה-Ananda (אושר עילאי) וAsmita-(«האני האמיתי»).

מושג לא פשוט—samprajnata היתי מפרש באופן חופשי כמצב-«חכם ונבון לעצמי«. מצב שבו בתנועה הרמונית משולבים:
vitarka-תפיסת העולם הגס, כלומר עולם חיצוני.
vichara-תפיסת העולם העדין, כלומר פנימי.
ananda-אושר עילאי, שמחת חיים.
asmita-rupa-«אני צורה»
וכול זה ביוגה סוטרה 1-17 של פטנדג»אלי.

טענתי שזהו מצב התואם למצב של אדם מרוצה-santosha, אשר הוא חלק מניאמות ( «נדרים פנימיים»). ה»נדרים» בגרשיים כי לא ניתנים ליישום ישיר כי:
א-הם מצבי תודעה, שנובעים באופן טבעי מהתרגול עצמו.
ב-הם מלווים תרגול.
כול זה נכון וטוב, אולם יש עוד רמת עומק.

אם ניגש ליוגה סוטרה 1-17 בקונטקסט של שאר יוגה-סוטרות מתברר קשר הבאה.

יוגה סוטרה 1-16 «בעיקבות התרגול עם אי-התקשרות מושג ידע עליון, של פורושה ( «הרוח המרחפת»)».
לכן מגובה המעוף הזה ניתן להיסתכל על מבנה האדם בגישה הבאה:

1. vitarka-מערך של תפיסת עולם החיצון המפציץ אותנו מבחוץ. לפעמים יש יותר מדי
ואז אנו מרגישים רע «ממנת יתר». לפעמים לא מספיק ואז אוחז בנו ה»יגון».

2. vichara-מצבור של השתקפויות פנימיות למאורעות חיצוניות, העיבוד שלהם, הערכה ריגשית (רע-טוב) ואסוציאציות אינסופיות עם חוויות קודמות. דו-שיח ומונולוג פנימי אינסופי.

3. ananda-אנרגיית חיים, מקור, עליית מפלס הפרקריטי. ילדים מציגים את זה בצורה טהורה. אצל המבוגרים היא מרוקנת חלקית ומזוהמת על ידי הvichara. תרגול היוגה מאפשר לטהר ולחדש מקור זה. זהו היבט חומרי של החיים שכול מתרגל יכול להשיגו.

4.  asmita-rupa-הבט רוחני השואף לפורושה. השליטה המאחדת את החיים שלנו (ביאינג) דרך תחושה לא ניתנת לביטוי של ה»אני».
וזמין למתרגל מנוסה, אשר מלא כבר בבהוגה (ניסיון חיים ארצים) ושואף לאטמן ופורושה.

אנלוגיה פשוטה עם המחשב:
vitarka-מכשיר של קליטה ופליטה, החומרה.
vichara-מערכת ההפעלה, שעליה מסתובבות תוכנות רבות-וריטי(תנודות).
ananda-חשמל ומטען.
asmita-rupa- המשתמש עצמו.

מעניין שביטוי asmita-rupa ניתן לתרגם בסנסקריט (בגלל חוק סנגהי)  גם כ»אני צורה (זה)» וגם כ»אני לא צורה»
שניהם מתאימים אם מבינים ש»אני» במקרה ראשון עיקרון מנשים באיזושהי צורה (בנפש, יוגה-סוטרה 4-9) או כאנוכיות. במקרה האחרון asmita-rupa משמעותה היא העדר (רועה) אגו ולכן שוב-רוחניות.

כול ארבעתם ביחד-samprajnata. והמושג הזה מתורגם כ»הבחנה»-התהליך שבאמתעותו אנו כול שניה מבחינים את עצמנו מזרם כללי של החיים. תרגול יוגה מטהר את כול ארבעת הזרמים. מאפשרת להם להתפתח בצורה תקינה.

דבר הכי מעניין קורה עם ananda-שימחת חיים. היא תמיד נמצאת כאן אתנו, בצורת מקור לאנרגית חיים. התרגול פשוט מאפשר גישה טובה יותר אליה דרך «שער» השלווה, באמצעות בסיס יציב  (יוגה סוטרה 1-14).

אולם ananda תמיד מורעלת על ידי vichara רעה, שליליות שלה והעצמה עצמית שלה. לכן פטנדג»לי בשלוש סוטרות: (1-33, 2-33 ,2-34 ) מציע בנחישות להיות מאיר פנים לעולם, להסיר מחשבות רעות ולפתח מחשבות חיוביות. אז ananda יכולה להוות כוח מרפא ועוצמתי ולהיות מקור והשראה לasmita-rupa (התודעה) (יוגה סוטרה 3-34).

 

מיכאל סוואצ»ניקוב
תרגם אלכס ניימרק.