היו היה אי שם במזרח הרחוק מאסטר זקן למדיטציה, שמו היה נוקו. הוא חי בבדידות בבקתה בלב היער.
לילה אחד, בזמן שנוקו מדט, נכנס לבקתה שלו איש זר ותוך כדי איומים בחרבו דרש מהמאסטר כסף.
נוקו תוך כדי המדיטציה ענה לו:
«כל הכסף שלי על המדף מאחורי הספרים. קח כמה שאתה צריך אבל אנא,
השאר לי 10 יין (מטבע יפאני) חוב שאני חייב, לחבר שלי».
הזר ניגש אל המדף לקח את הכסף והשאיר 10 יין. הוא גם לקח מהמדף אגרטל יפה שהיה מונח שם.
«תהיה זהיר עם האגרטל, הוא מתנפץ בקלות».
הוסיף מאסטר.
הזר הסתכל על כל הביקתה והתכוון לעזוב
«שכחת להגיד תודה»
אמר נוקו.
הזר אמר «תודה» ועזב.
יום למחרת היה תהו ובהו בכפר הסמוך ,הסתבר שהאיש החמוש בחרב שדד את כל הכפר.
כאשר המאסטר הזקן נשאל על ידי אחד מחבריו האם הוא ראה את השודד,.ענה נוקו:
«הלוויתי את האגרטל וקצת כסף לאיש,
הוא ענה לי בתודה והלך. הוא דווקא היה נחמד אבל קצת רשלן עם החרב שלו».
משל: המאסטר בחר שלא לחשוב שהוא נשדד, אלא שהוא מלווה את הכסף.
80% מחיינו אלו התגובות שלנו למציאות ורק 20% זו המציאות עצמה…
מקור לוק ריינהרט «טרנספורמציה»