"אדם היודע ללבצע היטב מולה-בנדה, מחזיר לעצמו נעורים
ומנצח זיקנה יחד עם המוות!"
("שאנדיליה ודחינו-בינדו אופנישדות")
מולה- (בסנסקריט) שורש, בסיס, חלק הכי תחתון, המקור.
בנדה- (בסנסקריט) מנעול, סוגר, לסגור.
מולה-בנדה זוהי טכניקה מצוינת, המתאימה לבעיות קשורות למערכת הרביה ואזור של איברי המין והשתן. במקור טכניקה זו יחד עםשווסאנה ויוגה-נידרה משמשת להשקטת תנודות התודעה כמו כן יוגה כולה. אולם יש לטכניקה מספר "בונוסים" מענינים בקשר לתפקוד של מערכת הרביה והשתן, גם אצל נשים וגם אצל גברים. אצל נשים זה רוב הבעיות שקשורות לגניקולוגיה כגון: צניחות איברים, בריחת שתן, בעיות מחזור, אנדומטריוזיס, דלקות בשלפוחית השתן, און מיני ואורגזמה, עצירות וכ"ו. לגברים הטכניקה תהיה טובה לפרוסטטה, שפיכה מוקדמת, בעיות זיקפה. למעשה גבר אשר ילמד את הטכניקה היטב יוכל להיות פעיל במיטה מספר רב של שעות…
טכניקה תהיה מועילה גם לבעיות שינה!
אולם יש תנאי אחד וחשוב לשימוש בטכניקה-צריך לבצע אותה רק תוך כדי הרפיה כאשר למדנו לבצע הרפיה היטב!
טכניקה של מולה בנדה:
מתחילים ללמוד טכניקה זו מתרגיל פשוט מאוד-העברת תשומת הלב אל קרקעית האגן. אפשר לעשות את זה בכל תנוחה נוחה. להרפות את הגוף, נשימה רגועה. להעביר תשומת הלב למפשעה וללא שום התאמצות, בהדרגתיות ורכות, בסוף הנשיפה לכווץ את כל השרירים שנמצאים באזור. כאשר המאמץ הוא בינוני-חלש. להרפות אותם.
ועוד פעם בסוף הנשיפה לכווץ, מבלי לנסות לחדד תחושות או מיקום, פשוט לכווץ את האזור כולו, תוך כדי מודעות לתהליך עצמו.
עוד פעם להרפות את השרירים. שאר הגוף נמצא בהרפיה טוטאלית כל הזמן. הבטן, עינייים-לגמרי רפויות. אין שום הד בשאר חלקי הגוף בעיקבות מה שקורה בקרקעית האגן. עובדת רק קרקעית האגן. בסופו של דבר צריכים ללמוד לכווץ רק אזור/נקודה שנמצאת במצע הדרך בין פי הטבעת ואיברי המין.
בקצב מואט, ברוגע צריך להגיע לביצוע של מולה-בנדה כ25 פעם ביום. ניתן להתחיל מ3-5 פעמים ביום.
חשוב לשמור על הרפיה טוטאלית בזמן הביצוע!
מפסיקים ביצוע של מולה-בנדה כאשר מופיע כל סימן זעיר: של אי שליטה או עייפות לא ברורה של השרירים באזור זה.
ביצוע של מולה-בנדה עדיף לעשות בנפרד מהתרגול שלכם, למשל בערב, לפני שינה, או אחרי שוואסנה או יוגה-נידרה. אם אחרי מולה-בנדה יש תחושה של ישנוניות זוה סימן של ביצוע-נכון. ואם יש רעננות, צלילות או ישנוניות נעלמת זהו סימן לביצוע-לא נכון.
שבוע ראשון מבצעים תרגיל יום כן יום לא.
אסור שיופיעו סימנים הבאים בזמן מולה-בנדה:
-התחממות באזור של קרקעית האגן.
-הפרעות בנשימה או הרפיה כללית.
-"הד" בגוף למה שקורה בקרקעית האגן.
-התעוררות מינית.
-כיווצים של הסרעפת.
-תחושת עומס בעינים עצומות.
עם הזמן השליטה בקרקעית האגן תשתפר (בערך חודשיים שלושה של תרגול סדיר). תופיעה יכולת של שליטה בספינקטרים של האנוס ושלפוחית השתן בנפרד. אולם לא צריך "לשחק" אם זה. חשוב לשמור על מצב של תודעה רגועה בזמן התרגול.
ברגע שביצוע הכיווצים נהיה חופשי ונוח, ניתן להוסיף נשימה חופשית. בנשיפה מכווצים קרקעית האגן ובשאיפה מרפים. לחלק מהאנשים כיווץ קרקעית האגן מתרחש ביותר קלות בזמן השאיפה. לדעת זאת אפשר רק דרך ניסיון אישי.
ורק כאשר התהליך הזה יהפוך להיות אוטומאתי, ילווה בהרפיה, ניתן לגשת לכיווצים ממוקדים של המפשעה, מבלי לנסות אשוויני או ואדג"רולי-מודרה! וכאשר כיווץ נקודתי זה יצליח יחד איתו תתחיל "להיתנתק התודעה". כאן אי אפשר להתבלבל. עשיתם כעשרה כיווצים וראש כאילו קיבל זריקת סמי הרגע חזקים מאוד. "שוקעים" מיד לשינה, אם זה לפני השינה או להרפיה עמוקה שאחריה מרגישים מצויין!
 |
אנטומיה של המקום: גבולות ריצפת האגן מקדימה הם קשת עצם הערווה (מעל איברי המין) ומאחורה עצם העקץ. מבחוץ נמצאים שק האשכים/דגדגן ואחוריים. השרירים מתחלקים לשני קבוצות: 1) שרירים אזור האנוס ויציאה של מערכת עיכול. 2) שרירי אזור אברי המין והשתן. שרירי אזור האנוס (הגדולים יותר) ושרירי אברי המין והשתן מחוברים בעזרת ריקמת חיבור. כיווץ באזור אחד ,ללא מיומנות, תמיד יתהדהד באזור השני. בתנאים רגילים שרירי ריצפת האגן מופעלים בזמן מתן שתן, מתן צואה, שפיכה או אורגזמה. חשוב לזכור שגם אצל נשים וגברים "מפשעה" זה לא שריר אחד אלה קבוצת שרירים. ויש הדל בין מפסעה ו"חיץ המפשעה" (perineal body). חיץ המפשעה-זהו "קשר" קטן של גידים ורצועות. בגודל כ2.5-3 ס"מ הנמצא בערל במרכז בין איברי במין ופי הטבעת. בעומק כ5 ס"מ. |
הוא מחובר לחלחולת ועוד הרבה שרירים אחרים. מרכז זה משחק תפקיד חשוב בגוף האישה. אם הוא נפצע עקב סיבות כולשהן, לאישה מופיעה: צניחת: רחם, חצוצרות, שלפוחית השתן, או חלחולת.
תרגול נכון של מולה-בנדה עוזר להתפטר מבעיות כגון: אנדומטריוזיס, בעיות מחזור, און מיני ואורגזמה, לפעמים אפילו בעיות פוריות!
אצל גברים יש שיפור בכוח הגברה, פרוסטטה, שפיכה מוקדמת וכ"ו.
התווית נגד:
-המחזור
-הריון
-דימום
-בעיות גיניקולוגיות ללא הבחנה רפואית ברורה
-גידולים (מיומות למשל)
התויות נגד יחסיות:
-מולה-בנדה שימושית בהפרעות תפקודיות. לא בזיהומים.
-בהפרעות דלקתיות ניתן להשתמש בטכניקה רק בזמן הפוגה יציבה.
ביבליוגרפיה:
וויקטור בויקו
סוומי סרסוואטי
מרק
מידע זה אינו מהווה המלצה או הנחיה רפואית והוא נועד לידע כללי בלבד.
ניתן לשכפל ולהעביר חומר זה לכל גורם ובלבד שיצוין במפורש המקור וכתובת האתר.