"כל מהות האדם היא תוצאה של מחשבותיו"(גואטמה בודהה)
אל פי היוגה שעה של יוגה נידרה שווה לארבע שעות שינה!!!
מבוא:
יוגה-נידרה.
נידרה-זאת שינה בסאנסקרית. ביחד זאת שינה יוגית.
קיימים 112 סוגי מדיטציה. יש מדיטציה בתנועה, בהליכה, יש מדיטציה בעזרת מנטרות ויש בעזרת ריכוז באזורים בגוף (צ"אקרות). הרפיה עמוקה או יוגה-נידרה זה משהו מאוד מיוחד וחיוני לגוף ונפש. עד שלא תחוו הרפיה עמוקה ותתנסו בפירות שלה לא תהיה התעניינות אמיתית במדיטציה זו. הסיבה היא שהתודעה (המוח) לא רגיל להיות מאוזן. לכל אחד מאתנו יותר מוכר המצב של מחשבות המופיעות ונעלמות. מצב של אורקסטרה של מחשבות. אנחנו רגילים להיות בבלבול ואי-שקט. יוגה-נידרה מהווה מצב חדש ולא מוכר. לכן כדי להגיע למצב של הרפיה עמוקה אנו צריכים להפעיל מאמץ וזה מונע מאתנו התעניינות ספונטאנית. זה כמו ללמוד לשחות עד שלא יודעים – זה קשה וברגע שיודעים – זה קל. אבל עד אז…
מה זה יוגה נידרה?
זוהי טכניקה של מדיטציה מודרכת. גדול המורים סאטיאננדה העניק לנו טכניקה זו, אשר מלמדת אותנו הרפיה עמוקה תוך כדי שמירה על מצב הכרתי ערני אבל רגוע מאוד, מבלי לצלול לשינה. מבחינת היוגה, השינה היא מצב טוב, אולם זהו מצב שרק הגוף נח והנפש לא מגיעה להרפיה ורוגע עמוקים, כי היא פשוט נרדמת. כמובן שאנשים יכולים להגיע לשלווה ורוגע חלקיים כאשר הם ממקדים את תשומת הלב מהבעיות היום יומיות אל העיסוקים האחרים, אולם הרפיה והרגיעה שמשיגים באמצעים אלו הם חלקיים בלבד.
תנאים להשגת הרפיה עמוקה ורוגע?
-הכרה ערנית אשר עוברת שינויים תוך כדי תהליך זה.
-ריכוז ומיקוד של ההכרה בתהליך זה
ביצוע נכון:
מנחה מקריא טקסט כאשר "התלמיד" נמצא בשוואסאנה ומעביר את המיקוד/תשומת הלב בגוף לפי הנחיות קול של המנחה.
תשומת הלב הופכת להיות מונוטונית, ניטראלית, נטולת מאמץ, ללא רפלקסיה, השגיות, צפייה לתוצאה, שליטה וכו'. מאפשר כניסה של הכרה למצב יותר רגוע ושלו. למעשה תהליך זה מאפשר כניסה ספונטאנית למצב טבעי של הרפיה ושלווה עמוקים.
כאשר יש שלושה מצבים של תגובה ליוגה-נידרה.
1)פשוט להירדם.
2)לשמוע מההתחלה עד הסוף הכול ולחכות מתי זה יגמר.
3)הקול של המנחה "מהבהב"- מופיע ונעלם.
המצב השלישי הוא הרצוי מבין כולם ומצביע על כך שאדם באמת נכנס למצב נכון. הוא גם מראה שיש בעיות של מתח נפשי אבל בגבול הנורמה.
מצב שני, יכול להיות סימן למתח נפשי רב (סמוי או גלוי) ובעיות של הסתגלות אל העולם הפנימי וחיצוני.
מצב ראשון- הרדמות, יכולה להצביע פשוט על עייפות, הן פיזית והן נפשית.
סוגי המתחים:
אפשר להגדיר שלוש רמות של מתח בסיסיות.
מתח ברמה הפיזית/שרירים
ברמה המנטאלית
ברמה הרגשית
כל אלה יכולים להצטבר בגוף ולהוות מחסומי התפתחות אישיים ומקור למחלות.
מבוא למתח:
על כל אחד מאתנו יש הרבה חובות כאזרח, הורה, בן/בת זוג, עובד שלא לדבר על מצב כלכלי וביטחוני. כל אלה יוצרים מתח ולחץ נפשי רב. מייסד התיאוריה הוא רופא קנדי גנס סליה. מצבים רגשיים כמו עצבנות, כעס, שנאה, קינאה, אי שקט או אדישות וכו' מלווים בשינויים פיזיולוגיים ו/או הורמונאליים. תגובות אלו של הגוף הן תוצאה של הניסיון שלו להסתגל למתח. לפעמים מחלה כרונית היא סוג של הסתגלות שכזאת, כאשר המתח הוא כרוני. אחרי שהייה ארוכה במצב המתח השינויים התפקודיים הופכים להיות שינויים אורגניים.
לפעמים המתח מוביל למחלות נפשיות, לפעמים למחלות פיזיות, כל זה בהתאם ל"נקודה החלשה" של אדם ספציפי.
במצב מתח קיימת עליה בטונוס השרירים, עליה בלחץ הדם, ועליה ברמת הורמונים כמו אדרנלין קורטיזול. כאשר המתח כרוני וחזק, יש עומס על מערכת העצבים האוטונומית, מה שמוביל למחלת עצבים, ואם מצב זה נמשך לאורך זמן, מופיעות מחלות פסיכוסומאטיות (פסיכו-נפש, ס ומה-גוף) כגון:יתר לחץ דם, אסטמה, אלרגיות, בעיות עיכול, עור ועוד.
מנגנון המתח:
במהלך האבולוציה האדם פיתח תגובה פיזיולוגית אשר נקראת "ברח או הילחם", אשר נכנסת לפעולה כאשר הגוף נמצא במתח ולא משנה אם הוא נפשי או פיזי. בעבר, לתגובה זאת הייתה חשיבות רבה להישרדות המין האנושי. כל מתח משמעותו, סכנה ואדם היה צריך לפעול בהתאם. כאשר נדרשים כל כוחותיו ולכן בתגובה זאת הגוף נכנס לכוננות שיא ומגייס את כל הכוחות שלו ופועל בנמרצות, רץ או נלחם. כלומר, אחרי כל סיטואציה כזאת, הייתה עבודה גופנית נמרצת אשר אפשרה פריקת האנרגיה שנוצרה. כיום תנאי המחיה השתנו. יש לנו פחות פעילות גופנית ויותר מתח נפשי. ההישרדות עכשיו, יותר תלויה בפעילות במישור החברתי מאשר בחוזק השרירים לכן יש לנו המון פעילות במישור זה. נוצר מתח נפשי רב ללא אפשרות לפרוק אותו מיד. מנגנון שפעם אפשר לנו לשרוד, עכשיו משמש נגדנו והורס אותנו.
בנוסף אנו חיים בתקופה מאוד דינאמית. התפתחות הטכנולוגיה מכריחה אותנו להסתגל לשינויים רבים במשך החיים, מה שמצריך פעילות מנטאלית רבה ותגובות מהירות. יש לנו יותר מדי פעילות מנטאלית ומעט פעילות גופנית. המוח עובד כל הזמן והגוף נמצא במחסור תנועתי, מה שגורם לחוסר איזון במערכת העצבים האוטונומית (מערכת העצבים מרכזית-היא מוח ועמוד השדרה, אוטונומית או סומאטית היא בגוף. מתחלקת לשנים סימפתטית-מעוררת ופרא סימפתטית – מרגיע) וטונוס שרירים מוגבר אשר מלווה אותנו אפילו בשינה. אלה הם הכתפיים התפוסות כל הזמן או גב תפוס או בעיה אחרת שמלווה אותנו במשך החיים …
התוצאות הן הרסניות. חשיבה פחות צלולה, בעיות בתקשורת עם עצמנו והעולם החיצוני, מחלות כרוניות ואיכות חיים ירודה.
הפגת מתחים היא דרך רוחנית:
רופאים מטפלים במחלות של הגוף. אבל הסיבה האמיתית לא טמונה בגוף, אלא בנפש. הבעיה הכלל עולמית כיום היא מתח וחוסר בפעילות גופנית. ההשפעה של נידרה מאפשרת לנטרל את המתח ולאפשר לכל המערכות והאיברים להגיע לאיזון וריפוי עצמי.
אחרי שהאדם מצליח בעזרת הנידרה לנטרל את כל ההשפעות של המתח הוא משתנה ובעקבות זאת גם החיים שלו עוברים שינויים. מי שעבר את התהליך הזה, משווה את החיים לפני כן, לבית משוגעים וגיהינום.
"רק אדם חופשי לא עושה טעויות" אמרו יוגים קדומים. היכולת להבין ולהגיע לאמת תלויה וקיימת כאשר אדם, חופשי ממטענים של העבר. שהיה במתח כרוני, הדומה לעיוות של הנפש, מוח והגוף. כל תרגול של היוגה נידרה מאפשר לשרוף חלק מסמסקארות –מתחים ומשחרר את האדם מהם. כאשר המתרגל מגיע למצב של ניקיון ממתחים ומתח חדש לא מצטבר, אז, הוא מגיע לעצמאותו כפי שבורה העולם תכנן אותו. כאילו שהוא רק עכשיו נולד. כמו מחשב אחרי אתחול.
תהליך של צמיחה או איך המתח עוזב אותנו:
אחרי הסתגלות ראשונית ליוגה-נידרה הכרת המתרגל מגיע למצב של"הבהוב" (נעלמת ומופיעה). ברמה מסוימת של הרפיה ביוגה-נידרה סמסקארות-מתחים מתחילים "לצוף" למעלה, מתרחשת פריקה ספונטאנית של מתח. בפעילות הכרתית רגילה, מתח, בעיות רבות, שאריות של חווית לא נעימות, לא נכנסות אל שדה ההכרה עקב מנגנונים שונים (כמו למשל ההדחקה).
יוגה נידרה מאפשרת ליצור הרפיה עמוקה שנותנת מרחב והזדמנות לסמסקארות- למתח לעלות למעלה ו"לפרוק" אותו דרך ערוצים אשר יתאימו למתרגל הספציפי.
מצב זה דומה לפעילות של תוכנית אנטי ווירוס כאשר ההכרה הריקה ורגועה, מתפקדת כאנטי ווירוס מתקדם. חשוב להבין שאי אפשר לעשות זאת במצב ערנות נורמאלית, כי ההכרה והגוף מרוכזים במטלות היומיום, ובשינה, כי ההכרה פשוט נרדמה.
תוך כדי תרגול יוגה נידרה לא צריך להיבהל מכל דבר שמתרחש איתכם. המתחים יכולים להתבטא ולהשתחרר בצורות שונות.
אצל אחד, זה יקרה דרך התכווצויות ספונטאניות של חלקי הגוף או הגוף כולו, תחושות משונות בגוף (למשל תחושה של ריחוף), שני, יראה תמונות וחלומות מוזרים או ישמע קולות מוזרים. חשוב לשמור על ניטרליות ורוגע כאשר מופיעות תופעות אלו. להיות עד למתרחש, לצפות מהצד. כל מה שמתרחש בנידרה הוא בסדר. לא צריך להיבהל או לפחד מזה, כי אלו תופעות שמצביעות על כך שתהליך הריפוי של הגוף והנפש באופן עצמי מתרחש. כמו למשל, תהליך החרפה, כפי שקורה בטיפולים אלטרנטיביים כגון הומאופתיה או רפואה סינית שמלווה תהליך ההחלמה ממחלה.
שני דברים לא צריכים להיות:
בחילות ותחושה של סלטה לאחור, תחושות כאלה יכולות להצביע על בעיות במערכת העצבים המרכזית (מוח).
התרגול:
המטרה שלנו ליצור תנאים ולאפשר לתהליך להתרחש בעצמו. אנו לומדים להיות ניטראליים.
תוך כדי ההרפיה צריך פשוט לאפשר לדברים לקרות ללא התערבות שלנו, לשחרר שליטה, ורק להרגיש ולהתבונן. מדיטציה למעשה היא תשומת הלב. ביוגה-נידרה תשומת הלב, מונחית וזה מה שיוצר הרפיה עמוקה. תוך כדי התרגול, אנו רק מעבירים את תשומת הלב לפי ההנחיות בצורה פסיבית מבלי לדמיין. העברת תשומת הלב אל רגל שמאל ושם מופיעה תחושה מסוימת, אולי אתם מרגישים את העור במקום, את כל הרגל או אולי (בדרך כלל אחרי ניסיון) מופיע תחושה של חום או כובד. יתכנו תחושות של נמלולים או משהוא אחר. חשוב לא לדמיין ולא לחזור באופן מנטאלי על החלקים של הגוף, זה מפריע להרפיה והגעה לשלווה.
כאשר בנידרה ההכרה מתחילה "להבהב" (להופיע ולהתנתק) זה סימן טוב של הרפיה עמוקה. אם פספסתם משהו שהמנחה אמר, המשיכו את הנידרה מאותו מקום שאתם שומעים. בדרך כלל קיים אזור מסוים אשר אחראי על האפשרות להיכנס להרפיה עמוקה וכאשר מרפים אותו נכנסים להרפיה. לכל אחד זה יכול להיות אינדיווידואלי לאחד זה עין שמאל , לשני זה כתפיים או משהו אחר. לכן חשוב ללמוד את הגוף וללמוד לשחרר את האזור הזה.
איך לדעת שזה נכון?
איך להבדיל "הבהוב" משינה? שינה היא ארוכה יותר. ואם נרדמתם בנידרה בדרך כלל אחרי שתתעוררו, תרגישו לא כל כך נינוחים, למרות שחלק מהאנשים אשר מתוחים מדי מרגישים מצוין גם אחרי הרדמות שכזאת. אם אתם מתרגלים נידרה במשך היום ויודעים שאתם נרדמים תכוונו שעון מעורר כחמש דקות לאחר סיום הנידרה.
תנאים:
מבצעים יוגה-נידרה בשואסאנה. מי שלא יכול לשכב על הגב מסיבה כלשהי יכול לעשות זאת בכיסא נוח או על הצד או על הבטן.
הבגדים צריכים להיות נוחים והקיבה יחסית ריקה. על העיניים מטפחת, אם עושים נידרה בשעות היום. חשוב שלא תהיה רוח או קור וכמובן זה צריך להיות מקום שקט שבו לא יפריעו לכם.
תדירות:
מומלץ לתרגל פעם או פעמיים ביום.
סיכום:
תרגול רצוף וקבוע של יוגה ויוגה-נידרה מאפשר לשפר את איכות החיים ולפתור את רוב הבעיות, הן במישור פיזי והן במישור הנפשי.
תהנו מהמסע, שבעקבותיו מגיעים לבריאות, שלווה, רוגע, חוסן נפשי, חיים מאוזנים ומאושרים.