אנחנו שמענו הרבה על בודהה ותורת בודהיזם. אולם כמו בכול דת ואמונה תמיד יהיו אנשים שיבינו את התורה בצורה מעותת.
אז כמה מילים על סוקושינבוטסו-השגת מצב של בודהה בחיים. שם יפה אף מה שהם תרגלו מוטל בספק.
ביפן, במחוז ימגטה נמצאות כ20 מומויות של נזירים בודהיסטיים. נהוג לחשוב שנזירים שהפכו את עצמם למומיות לא מתים בכלל, הגיעו למצב מוער, הם נשארים בגבול בין חיים ומוות והם אפילו יכולים לתקשר עם עולם המתים, אולם יש להם בעיה לתקשר עם עולם החיים.
כול התהליך של הפיכת למומיה היה נמשך כ10 שנים ודרש מהנזיר מאמץ על נפשי ופיזי. כי להרוג את עצמי באיטיות זאת עבודה מאוד קשה. (היסטוריה לא שמרה כמה נזירים מתו לפני שהגיו ל"מצב של בודהה") רק הנזירים שרצו בכך עברו את התהליך. במשך מאוד שנים הנזירים שיכללו אותו.
כאלף ימים הראשונים היו מוקדשים לדיאטה מיוחדת אשר נועדה להסיר עודפי שומן מהגוף, כי השומן הוא זה שהכי גורם להתפרקות הגוף. הם עכלו רק אגוזים, שקדים, לחם מקמח כוסמת. ב1000 ימים הבאים הם אכלו רק כליפת האורן ושורש האורן. למרות תשישות קיצונית הם המשיכו להישתתף בטקסים, שרו מנטרות, התפללו, התרחצו במיים קרים. בסוף של השלב זה הם היו מתחילים לשתות מיץ של צמח-אורושי, שהוא רעיל ומשמש ליצור לקה. עקב ריעילותו הוא יצר בחילות והוציא מיים מהגוף. אולם זאת רק אי נוחות קטנה לעומת חיים נצחיים. הרעלים שהצטברו בגוף הפכו אותו לבלתי אכיל. אחרי שאדם היה סופג מספיק רעלים היו עוברים לשלב הבאה. שהוא בדרך כלל קצר יותר.
הכניסו אותו לבור כול כך קטו שהוא היה יכול רק לשבת בו בלוטוס. בעומק של שלושה מטרים. והיו משאירים רק צינור במבוק לנשימה. הנזיר היה ממשיך להתפלל ולמדות, רק מדי פעם היה מצלצל בפעמון כדי לבסר שהוא עוד בחיים, ברור שבתנאיים הללו הפעמון לא צלצל הרבה זמן…
אחרי שפעמון צלצל בפעם האחרונה, ספרו כשלוש שנים והיו מוצאים אות "הנמצא במצב בודהה". למרות כול ההכנות לא היה שום עירבון שאדם יהפוך למומיה. ובמשך כ900 שנה של הכת, ידועים רק כ24 מקרים כאלה. הרוב המכריעה של הגופות היה צריך לקבור בצורה רגילה. היה נהוג לחשוב שרק מי שבאמת הגיע לרמה רוחנית גבוה הופך להיות למומיה.
בשביל מה כול כך הרבה יסורים והקרבה כזאת? הם חשבו שבכך עושים משהו טוב לסובבים אותם (מונעים צונאמי, רעידות אדמה וכ"ו) וגם נמלטים ממחלה הכי נפוצה של אנושות-מוות. כי כמו שהוזכר קודם הם לא מתו, אלא עברו למימד אחר של החיים. כך או לא אנו לא יכולים לדעת.
המקרה הארון של שימוש בטכניקות אלו היה ב1903. הים זה אסור.