ראג’ה יוגה

תרגם וערך אלכס ניימרק.

כשיש מבול של מידע וטכניקות «תרגול» שונות של יוגה, הרבה פעמים, נוצר רצון לעצור ולשאול את עצמנו: «למה היוגה הזאת ומה היא נותנת לי?» אחרי שאלה נדושה זאת (ותשובות נדושות גם) נמצא מקום מסוים בתודעה שלנו, שניתן לקרוא לו «שולחן המלך» ועליו מבוססת ראג’ה יוגה.

המילה «תרגול» מצוינת בגרשיים כי «התרגול» הזה למעשה כולל הפסקה אפשרית לאותו הזמן של כול הפעילויות והעיסוקים. במילים אחרות תשומת הלב מכוונת אל מקום כלשהו ריק בתודעה ושם «עין לא מנוסה» לא רואה כלום ו»עין מנוסה» «מרגישה» הנוכחות.

מה עושה המלך-רג»ה למעשה… כלום. כל העבודה נעשית על ידי שריו-ווריטי (תנודות, או תוכניות) וגונות (וואריאציות של טונוס התודעה). רג»ה פשוט נוכח, ונוכחותו משפיע על דיירי הארמון, ואז בארמון (התודעה) בהדרגתיות מופיע סדר. מפסיק להיות תוהו ובוהו של רעיונות, מחשבות ורצונות, ונוצר אי של שקט-עמוד פנימי-נקודת התחלה שמאשרת למעשה החלטות יותר נבונות באותו זרם של מידע וטכניקות שונות.

לכן ,פטנדג»אלי, ביוגה סוטרות שלו הגדיר את היוגה מההתחלה ואמר:»יוגה היא השקטת תנודות התודעה.» לצערנו רישי (חכם-צדיק. סנסקריט) הגדול לא הגדיר תדירות ומשך פעולה זו. ותודה לאל, שהוא לא עשה זאת, כי התשובה מגיעה רק אחרי תרגול אישי.

כול דבר גאוני הוא פשוט, לכן כול אדם נורמאלי יכול לחוות השקטת תנודות כאלה למשך של 6-10 6-12 שניות (למשל קראו «תרגול של זן» של ס. קצוקי.) תרגול רצוף של מצב השקטת תנודות התודעה, חווית מצב של תודעה ריקה, מאפשרים התפתחות של תודעה פנימית (פרטיאק צ»טנה בסנסקריט) או במילים אחרות, הרגל של ריסון התנודות, ומודעות למצבי הגונות, ואפילו לווסת אותם.

נירודהה (סנסקריט) השקטה, ניתן לבצע, בגישה רכה דרך הרפיה של הגוף וגם בצורתה הישירה. חשוב לנסות ולכן, חלק חשוב של היוגה הוא לימוד עצמי (סוואדיחייה).

הדבר הראשון, עם מה שניתן להיתקל בתרגול שכזה זאת עובדה שהתרגול לפעמים לא הולך בכלל ואפילו קשה לגשת אליו. בדרך כלל, זה קשור לנוכחות רבה של גונה רדג»אס (מצב-אקטיבי, רגשי של תודעה) או עם גל של עצלות וישנוניות (גונה –טאמס). עם טאמס, הכול פשוט, צריך לנוח ולישון היטב ( אפילו שהתאוששות יכולה לקחת הרבה זמן). רדג»אס זה משהו יותר מורכב והוא יכול «להריץ» אדם עד לאפיסת כוחות והפרעות נפשיות.

כדי להגיע ל»מלך» (השקטת תנודות התודעה) צריך «לפרוק» את הרדג»אס. פטנדג»אלי משתמש בקשר לזה במושג מעניין «פראצ»רדחרמה», שמתורגם בדרך כלל כנשיפה רגועה/רכה.

תרגום יותר נכון הוא –הקאה ( או פריקה), שעדיף להבין אותו במובן יותר רחב של תהליכים וטכניקות עבודה עם הגוף המטהרות אותו מהמתח שהצטבר. ואחת השיטות האלה היא הת-חה-יוגה. יותר מזה בתנוחות-מנחי גוף יציבים ונוחים, נוצרים תנאים ל»התפרצויות» שיטתיות של נוכחות הרג»ה.

אין שום בעיה ,כאשר אתה בריא וצלול, להרגיש לכמה שניות השקטת תנודות התודעה, אולם חוויה עמוקה וסדירה של הנוכחות נראית בלתי אפשרית ללא איזון הגוף ושחרור ממחלות ובעיות. כמובן, שתמיד יש יוצא מן הכלל, אנשים שאצל פטנדג»אלי נקראים ויוידהה, אלה, שהגוף הוא לא מהווה מכשול לסמדהי שלהם.

לאור מה שנאמר לעיל, מתבררת משמעות הפתגם: «ללא רג»ה אין התחה-יוגה». כי העבודה עם הגוף בקלות יכולה להפוך להיות סתם התעמלות וקרקס. נחוצה הבנה כללית של עבודת התודעה ( בנוכחות הרג»ה-מלך), עבודה נכונה עם הגוף, וכמובן ידיעת גבולות והיקף של העבודה זאת.

ברור, שתודעה בלבד אפילו יחד עם המצגת הפנימית שלה (פרטייק-צ»טנהה) ויחד עם רג»ה וסדר היא לא מנותקת ועל דעת עצמה. התודעה יוצרת אינטראקציה עם תודעות אחרות, עם העולם החיצוני. היא חלק ממשהו גדול יותר.

סוג אחד של תקשורת רגילה מתרחש הודות לתוכנות רגילות/ווריטי. וסוג אחר, מבוסס על פיתוח ה»רג»ה, שמהוה במהותו אפשרות של חיבור למקורות אחרים של חוויות, למשל: לקארמה-אשאיה (מצבור הקרמה) או ל»תודעה טהורה מקורית» שנקראת פורושה.

ברור, שהשקטת תנודות התודעה זה לא איזשהו גוש שלם שנמצא בתודעה. זה יותר דומה לרקע, שתודעה מתורגלת יכולה ליצור או לחוות כנוכחות אמיתית, כאשר על ברקע שלה מתרחשים מאורעות/ווריטי. במקרה האחרון מצב התודעה לא «משתתף» באופן מלא במאורעות מחשבות/ורגשות אלו. ולרציפות הנוצרת (סאמאפטי) ישנם הרבה סוגים/רמות (אצל פטנדג»אלי), וחווים זאת כאושר עילאי :סאבידג»ה-סמדהי».

האם כול מה שדובר לעיל, מובן וישים למתרגל יוגה רגיל? כמובן שכן, בהתחשב בכך, שאנו בעצמנו יוצרים בעיות וסיבוכים, אשר רצוי שיעברו תהליך של פרצ»ארדחנה, אחרת לא נוכל להגיע לרג»ה האמיתי שלנו.

מקורות:
מיכאל סווצניקוב
יוגה קלאסית