ביוגה-סוטרות הכי פופולארים ביטוים:- (chitta-vritti nirodha (CVN, 02-01, «ואסאנה זהו מנח יציב ונוח» (שלוקה 2-46 ) אבל בסוטרות יש עוד הרבה דברים: והבחנה מודעת (Viveka khyati ) ו samapatti…
הנה, למשל, samapatti, האנציקלופדיה «yoga-kosha» מגדירה אותו כמצב «מנוגד» למצב «vritti». כלומר או vritti או samapatti. אנחנו לא נערבב samapatti עם סמדהי. כי לפרש תחת מושג סמדה-מצב של שלום ושלוה עמוקים, כאשר אין שום דבר ש»מסוגל לשנות את המצב-לנדנד אותו.» במצב samapatti ישנו עוד «נדנוד». אבל איזה? אין כמעט תגובה לגירוי. או, במקרה קיצוני, ללא התגובה לתגובה הראשונית, הטבעית. כלומר לא נוצר אינסוף סתמי של אסוציאציות מיותרות של vritti (תנודות) הנצמדות זו לזו. במצב Samapatti ישנו התמזגות עם האובייקטים ללא כאב, האופפת אותם, שוהה איתם, וגם פשוט משחררת אותם הלאה. (סוטרות 1-14)
בבית הספר שלנו ליוגה יש סיפור פופולארי מאוד של אחד המתרגלים, אשר סיפר איך הוא עשרים שנה לא ראה בועות גשם בשלוליות, ופתאום ראה. זהו סוג של «ביטוי זן» למצב ה samapatti.
ב samapatti «מובנים»: ידידותיות לעולם (Maitri), היא- כמו שדה מסוים של התודעה, אף תמיד » מאחור הקלעים», צריך רק במעט להאט את מרוץ החיים. הבמאים במשך עשרות שנים באופן אינטואיטיבי תפסו את הרגע הזה, על ידי האטת הדינאמיקה של סרט, ולאחר מכן שחרור במהירות רגילה. כמו כן, גורדז»ייף היה מנסה לתפוס samapatti באמצעות משחק «עצור», למרות זאת אולי, הת-חה יוגה מתאימה למטרה זו טוב יותר. ידידות של samapatti יוצרת איכות שלו -אננדה, (שמחה חיים ללא סיבה ). לכן על מצב ה maitriy כל כך בנחישות (שלוש פעמים) מדבר פטנדג»אלי בסוטרות שלו.
התודעה בשלב samapatti היא ללא מבנה ברור, כמו «שדה פתוח» המוכן להסתגל לכל צבע ומבנה העולם, לקבל את צורתו, כדי שאחרי זה… לעזוב.
מצב ה Samapatti יעיל מאוד בקליטת ה bhoga (חוויה גשמית) מהמצב הנוכחי, כי הוא לא מתנגש ולא רב איתם. בדומה לאייקידו. יתר על כן, חווית רקע של samapatti מאפשרת לנו להפוך bhoga להנאה, וההנאה היא בעלת המשמעות השנייה של המילה «bhoga»…
אני מניח שלא להסכים עם «yoga-kosha» על האי התאמה של תנודות ו מצב ה samapatti. תנודות-הם כמו מבנים מסוימים, יחידות סטריאוטיפית של התודעה, שיכולים להתקיים על רקע ה samapatti, בשדה ה samapatti. שדה זה פועל כחומר סיכה, המעדנת אינטראקציה קשה של «ערמות התנודות» התודעה.
Samapatti-גשר בין האני לבין פורושה. לגעת ביבשת רוחנית של פורושה ניתן בתרגול נורמאלי, אבל, «דייסה» — מזה לא תכינו, לחיים נורמאליים זה שווה אפס. יש פער בין התודעה העצמית (ה»אני») והרוח. אבל, samapatti בהדרגה מתעבה, ו»משזרת» פער זה. אז, עוד שמו- בנוסף לאננדה — זה antahkarana, שפירושו «עשייה הפנימית». כתוב הבהוגוד-גיטה «:כן, הוא עצמו יעלה את עצמו לאטמן (6-5)… » האטמן- מערך של «כישרון» מרוכז, תשומת הלב, אור- כמו גשר או בלון פורח, המוביל ומעלה אל פורושה.
איך צוברים מצב ה samapatti? האם מספיק בשבילו תרגול — (stihiti 1-13 דעיכה) או CHVN? הבעיה היא שלא כולנו אופטימיסטים. לאופטימיסט מולד יש נטיית הנפש לידידות (Maitri ), אבל האנשים האלה, בגדול, רק חצי מאתנו. הפסימיסט, מולד או «מורכש», אחרי כל סמדהי בבטחה נופל לידיהם של השדים הרגילים של דיכאון. וגם את המניות של אופטימיות, יחד עם בריאותו, אצל אופטימיסט מולד ללא רחמים נטחן על ידי מכות של הגורל.
לכן, הפסימיסטים ואופטימיסטים צריכים לטפח — maitri (סוטרות 1-33 ), להפריד את התבואות הצצות של samapatti בכל מצב, תוך כדי נטיעת זרעי maitri בכול סיטואציה. מנקודת המבט של samapatti — זה ברור למה זה הכרחי, כי בלי גשר אמין (או בלון פורח), בהיותו שפוי בדעתו וזיכרון צלול, אי אפשר פעם אחד לעזוב גלגול הסנסרה ב nirbidzha samadhi — השערים הרוחניים של פורושה. ניתן לחטט בכל הזיכרונות ולהפריד מהם זרעים של maitri «הערצת הרוח» מהערכות שליליות שגרתיות, רגשות שליליים…
בנוסף לזרעים של maitri לא פחות חשובה הערצת רוח! אין פלא, אומרים, «כבשו את הרוח!» להיזכר ולשחזר את אותם רגעים (והם היו לכל אחד, ויש רבים, למשל אפילו, מן המוסיקה), אנחנו מקבלים משקעים עדינים לשדה התודעה- samapatti, צבירת רקע של samapatti היוצר חומר סיכה מעולה לתנועת עם משמעות בחיים.
למעשה, הניסיון חוויות ה samapatti הוא משמעות החיים בצורתו הטהורה ביותר — הגשר, הקשר בין רוח-פורושה האגו-האדם, samyoga אמיתית.
למה קשורה פרקטיקה של השלווה (sthiti), סמדהי? העובדה כי פרקטיקה זו יצרת בסיס חזק (dridha bhumi סוטרה 1-14) ומהווה נקודת התחלה וחזרה, מקבעת כול הישג. Samadhi — היסוד של כל עבודה הפנימית, samapatti-antahkarana — הבית שבנוי על מצע זה. למעשה, לא בית, גשר אל העתיד, הנבנה תוך כדי חוויה רחבה, רב מימדית, של הרגע הנוכחי.
לאור ה samapatti משתנים, מאבדים גבולות נוקשים ציורי-האגו, לא רק בעיה של מוות (כמו העדר המשמעות לקיום הספציפי שלי, אשר חיוני מאוד למבוגרים), אף הנושא של בגרות, התקדמות, התפתחות אישית והישגים.
חומר סיכה בצורת samapatti, כמו תשומת לב «השניה» ללא מבנה, מאפשר קיום במסגרת הסמסרה לא הרסני מדי וטראגי כל כך. Samapatti — אזור מחוץ לאגו, קל להיכנס למרחב זה ברגע זה — זוהי זכות לגיטימית של כל אדם, בלי קשר ל»התקדמותו» ו»בגרותו».
בדיוק על ההזדמנות הזו נומר: «להיות כמו ילדים, אחרת לעולם לא תצליחו להיכנס למלכות שמים».
מיכאל סווצניקוב
תרגם אלכס ניימרק