«איני מכיר מנטרה שנועדה להרגיע פיל,
אני רק מכיר מנטרה שנועדה להרגיע את עצמי»…
(סיפור בודהיסטי)
כתב: אלכס ניימרק
ביוגה סוטרות של פטאנדג’אלי יוגה מוגדרת כ: «השקטת תנודות התודעה». במילים אחרות, יוגה היא שקט מנטאלי chita vritti nirodha. מצב זה, הוא המטרה העיקרית של תרגול היוגה. הוא מביא תועלת מתרגול היוגה, בלעדיו, תרגול היוגה הופך להיות התעמלות והתועלת היא בהתאם…
השקטת תנודות התודעה — זהו מצב מיוחד. בו התודעה ריקה, אך עם זאת ערנית. זהו ריכוז בעולם הפנימי, תוך כדי עצירת החשיבה, ללא איבוד המודעות. כמובן, שקשה להגיע למצב זה ועוד יותר להבין על מה מדובר. חשוב להבין, שהשקטת תנודות התודעה בתחילה — זהו עוד לא מצב של שקט טוטאלי, שקט ללא מחשבה. נכון יותר לומר, שהמחשבות נהיות פחות עוצמתיות (אנו מנמיכים את הרעש), פחות רצופות וכאילו מופיעות בעצמן. יכולות להופיע חוויות (למשל: הבזקי חלומות) או תחושות חדשות ומוזרות (חום, כבדות, סחרחורת, תחושת תנועת הגוף במרחב, כיווצים של הגפים או של הגוף כולו). התודעה תוך כדי התהליך, נשארת «אדישה» ומעורפלת מעט. יכולות להופיע הירדמויות קצרות (המתרחשות שניות ספורות ולעתים אף כמה דקות).
מצב זה מזכיר מאוד את תחושת הנמנום לפני היקיצה — אתה כבר לא ישן, אבל עוד לא ממש ער. יכול להיות גם מצב של נמנום קל, תוך כדי ערנות — מצב ביניים שכזה. יחד עם ההתקדמות יוגה, מצב ההכרה בזמן התרגול יהיה בהיר וצלול יותר.בהמשך יופיעו מצבים של צלילות יחד עם השקטת תנודות התודעה.
במשך הלימוד של הרפיה (השקטת תנודות התודעה), אנשים נתקלים בקשיים כגון:
1. תנאים חיצונים:
התנוחה להרפיה (השקטת תנודות התודעה) צריכה להיות נוחה. חשוב להסיר את כל הסחות הדעת, כגון: רעש, אור חזק, טלפונים ניידים וכו’…
2. בתחילה, המטרה העיקרית היא להגיע להרפייה פיזית. ההרפיה הפיזית מהווה בסיס להרפייה המנטאלית. אי אפשר לבנות גג בלי לבנות את הקירות, אם תצליחו להרפות את הגוף היטב — ההכרה גם תהיה שקטה יותר.
הבעיה היא, שרוב האנשים לא וקשובים לגוף, לא מודעים למתח קבוע באזורים מסוימים. המטרה שלכם, היא להעביר את תשומת הלב שלכם אל הגוף, לחוש אותו ולהשתדל להרפות כל חלק בו.
מהר מאוד תגלו, שישנם אזורים שניתן להרפות בקלות וישנם אזורים שהם במתח תמידי (כתפיים למשל ). זאת אומרת שלאזורים אלה אתם צריכים להקדיש את תשומת הלב ואותם חשוב להשתדל להרפות. אזורים הנפוצים שנמצאים במתח הם: כתפיים, גרון, סנטר, כפות ידיים, בטן, מפשעות. זה גם יכול להיות כל אזור בגופכם.
3. לא נלחמים בזרם המחשבות. מה שמפריע להרפות, לא המחשבות, אלא הרגשות שמלווים אותם! חשוב להפסיק להגיב בצורה אמוציונאלית להפרעות מחוץ לגוף וגם להפרעות שבתוך הגוף. השתדלו להיות במקום של עד ניטראלי, התבוננו על הכל מהצד כאילו אתם רואים סרט. הסתכלו על המחשבות מהצד ללא התערבות (כאילו אתם נוסעים ברכבת והנוף עובר מולכם) ואז יתרחש משהו מדהים, המחשבות יתחילו להיות יותר רגועות יהיו יותר אמורפיות וייעלמו! אם תתחילו לשלוט בהן או תנסו להילחם בהן זה רק יצור מתח ומלחמה בפנים.
4. עוד דרך להרפות היא ריכוז בתהליך מונוטוני. כמו נשימה עם הבטן שלכם או תחושת החום בכפות הידיים או צליל/מוזיקה של הים. כל דבר, התופס את תשומת הלב שלכם ועוזר לכם להרפות. אם הבחנתם, שמחשבותיכם בורחות, החזירו את תשומת לבכם ברכות לריכוז בתהליך. חשוב להבין, שהריכוז הוא לא המטרה בפני עצמה, אלא אמצעי להשקטת תנודות התודעה (הרפייה).
5. חשוב להשתדל, שלא להפעיל מאמץ להשגת ההרפיה. הפסיקו לרצות להרפות, ככל שתרצו יותר להרפות — תהיו רחוקים יותר מהרפיה. הרפיה מנטאלית — השקטת תנודות התודעה — זהו מצב ללא שאיפות ורצונות. הפסיקו להשוות את המצב העכשווי עם מה שהיה אתמול או מה שצריך להיות, בדרך שאתם מדמיינים שזה צריך להיות.
תהיו רק כאן ועכשיו. התבוננו במה שמתרחש בגוף בהכרה וללא התערבות, ביקורת או רצון לשפר.
6. הקדישו לזה מספיק זמן. מתרגל מנוסה, יכול להגיע למצב הנכון תוך כמה דקות. למתרגל מתחיל, זה יכול לקחת יותר מחצי שעה. אל תדאגו לזמן, השארו בתנוחה כמה זמן שאתם צריכים. עם ההתקדמות בתרגול ילך ויפחת הזמן הדרוש, להשגת מצב של השקטת תנודות התודעה.
7. אם קל לכם יותר להגיע להרפיה בעזרת קולו של המנחה, השתמשו בקלטות של הרפייה ויוגה נידרה. אם הקול מפריע לכם — עשו זאת ללא הקלטה.
בהצלחה והרפייה טובה!
(מקורות: פטנדגלי,סוואמי סאראסוואטי סאטיאננדה,
וויקטור בויקו ומאריאננה גורושניצ»נקו)