יאמה

«אחימסה, סאטיה, אסטיה, ברחמצ»אריה, אפאריגרחה הם יאמה»
יוגה סוטרות של פטנדג»אלי

לפני שניגשים לאסונות, בשמונה האיברים של פטנדג»אלי קיימים ביוגה עוד שני שלבים ש»מדלגים עליהם» משום מה. אולם חשיבתם לתרגול והצלחה ביוגה היא עליונה והם נקראים יאמה וניאמה!
פטנדג»אלי ביוגה-סוטרות מחלק את היוגה לשמונה חלקים/איברים:

1 יאמה — חמישה עקרונות חיצוניים של דו-שיח בין «האני» והעולם החיצוני.
2 ניאמה- חמישה עקרונות פנימיים של תקשורת ( דו-שיח) בין העולם וה»אני».
3 אסאנה — תנוחה. מנח של הגוף במרחב.
4 פרנאימה (נשימות) וויסות הנשימה. עבודה עדינה יותר עם הגוף והתודעה.
5 פרטיאחרה — התכנסות החושים, ריכוז התודעה, כאשר המידע אשר מגיע מאיברי החישה, לא מסיט את הריכוז.
6 דחרנה — מצב בו התודעה חד כיוונית ומרוכזת.
7 דחיינה — מצב של מדיטציה/התבוננות. תחילת האחדות בין האובייקט והסובייקט.
8 סמדהי — מצב של הארה, מצב טוטאלי של כאן ועכשיו. אחדות מוחלטת בין האובייקט והסובייקט.

למעשה יאמה וניאמה- הם הבסיס המוצק לתירגול. ומאפשרים למתרגל להפיק מירב התועלת מיוגה ולמנוע פציעות. חשוב להבין שאלו לא חוקים אלא יותר אבני דרך שמכוונים את המתרגל לכיון נכון ומאפשרים לו בנית יחסים בריאים עם היקום ועם עצמו. אפשר להגיד שהם לא עקרונות אלה מצבי תודעה.

שלב ראשון נקרא יאמה-חמשת החוקים של «אל תעשה» המגדירים יחס בין המתרגל והיקום.

אהימסה. עיקרון ראשון של יאמה. א -בסנסקריט לא. וחימסה–אלימות.יחד: אי אלימות, אי- פגיעה.
«בנוכחות המבוסס באחימסה פוסקת כול אלימות!» יוגה סוטרות של פטנדג»אלי.

הכוונה כאן לאי-אלימות כלפי כול יצור חי, כאשר ישנם מספר רמות של אלימות:
אלימות פיזית.
אלימות מילולית
ואלימות במחשבות.

החוק הופך לחוק, כאשר שומרים עליו קודם כול בעצמנו. שימו לב בחיי היום יום, כמה אלימות אתם מפנים כלפי עצמכם? האם אתם מכריחים את עצמכם? מעליבים? אנו מתייחסים אל היקום בדיוק כמו שאנו מתייחסים אל עצמנו. אנו פשוט לא יכולים אחרת דרך נכונה להגיע להרמוניה עם העולם החיצוני, היא להגיע להרמוניה עם עצמנו. כאשר הפסקת האלימות כלפי עצמנו לא אומרת שצריך להפסיק לעשות מה שבא לנו, אלא להבין מה אנחנו באמת רוצים וצריכים. מבלי להשלות את עצמנו, להיות ישרים עם עצמנו. זהו גם ביטוי של עיקרון הבאה של יאמה- סאטיה-יושר.

בתרגול עצמו עיקרון האי-אלימות מתבטא בהבנה ,שאסנה היא רק האמצעי ולא המטרה. אסאנה ,היא מנח נוח וטבעי של הגוף במרחב לכן, אין כאן מקום לאלימות. אסור לתלמיד להפעיל שום אלימות כלפי עצמו, תוך כדי התרגול, במטרה להשיג ביצוע של תנוחה בכול מחיר. זה מוביל לפציעות שלא נרפאות מהר, שמזכירות לנו תמיד את הטעויות שעשינו.

האלימות לא חייבת להיות גלויה לעיין. התרגול של היוגה, נותן לנו הרבה אנרגיה ואחת הטעויות, היא להשתמש בה, על מנת לעשות מניפולציות עם אנשים או סיטואציות אחרות.

בחיים, ביטוי לאחימסה הוא ההבנה שכול פתרון כוחני לסיטואציה או מניפולציה עם העולם, הוא למעשה ביטוי לאגו שלנו. אם אנו הולכים אל המטרה תוך כדי שימוש באלימות, זה אומר שהמציאות עוד לא מוכנה לתת לנו אור ירוק, ואנו לא מוכנים להשגת מטרה זו, ואנחנו צריכים לכוון את האנרגיה שהתרגול נותן לאיזון והרמוניה פנימיים. כול רצון לעשות מניפולציה עם סיטואציה או אנשים הם למעשה גורמים לנו לאיבוד האיזון הפנימי.

זה לא אומר שאנו צריכים להפסיק את הפעילות החברתית שלנו ואת ההתחייבויות החברתיות שלנו. להפך, אנו יכולים להיות מוצלחים בעסקים או קריירה, אולם אם אנו מנסים לעשות מניפולציות על מנת להזין את האמביציות, כך אנו מאבדים את החופש שלנו.

סאטיה. עיקרון שני של יאמה. א-בסנסקריט-לא. סטיה –גנבה. עיקרון שני של יאמה. ביחד: אי-גנבה, אמת.
«המבוססבסאטיה מצליח בעיסוקיו» יוגה סוטרות של פטנדג»אלי.

נסו להיות אמיתיים עם עצמכם כול רגע נתון בחיים. להקשיב לכול רצון נסתר של הנפש, להכיר בכול צורך של גוף ונפש. לאחד את כול תת-האישיות שחיות בנו, ונלחמות אחת בשנייה על הזכות לנהל אותנו (האם אתם זוכרים עד על אהימסה).

סאטיה-היא עבודה פנימית כול הזמן להיות אמיתי עם עצמי. לראות את עצמי כפי שאני באמת, ולא כפי שאני רוצה להיראות מול אנשים האחרים. כאשר אדם לומד צעד אחר צעד להיות אמיתי, העולם מקבל את האדם ומאפשר לו להתקדם.

בתרגול זה מתבטא כיכולת לקבל את המצב העכשווי של הגוף ולא להפעיל עליו אלימות. ברגע זה אנו יכולים לעשות צעד אחד קדימה בהתפתחות שלנו. חשוב מאוד להעריך נכון את היכולת והכוח שלנו/ אם אתם לא מעריכים את היכולות שלכם נכון, אתם או מתאמצים יותר מדי ולכן יש נזק או לא עושים מספיק מאמץ ואז אין תוצאות.

עם הסאטיה, מתבטאת בצורה נכונה, אתם תמיד תדעו איזה טכניקות צריך לתרגל ובאיזו כמות. וכול זה מאפשר לכם התפתחות נכונה הלאה.

אסטיה- אי-שקר. עיקרון שלישי של יאמה.
אפשר לתרגם כיושר, אמינות, צדק.
«המבוסס באסטיה מקבל את כול העוצרות» יוגה סוטרות של פטנדג»אלי.

הרעיון הוא להיות ישר ואמיתי ואז לראות את הסיטואציה במבט צלול, ללא התערבות ואינטרס אישי-כפי שהיא. לקחת בחשבון רצונות ואינטרסים של אנשים אחרים. להקשיב גם לעצמי, וכאשר מקשיבים לעצמנו, מבינים גם אנשים אחרים, את הרצונות שלהם.

אפשר לגנוב לא רק דברים: אלא זמן, אנרגיה, תשומת לב, רעיונות וכ»ו. כול זה גם אפשר לגנוב מעצמנו. אנו גונבים כול הזמן מעצמנו, והחיים כול כך קצרים, ואנו מבזבזים אותם על שטויות מוחלטות, כול כך הרבה זמן כבר אבוד ומבוזבז לשווא. אבל כדי לראות את זה צריך סאטיה.

סאטיה מתבטאת כהרמוניה עם העולם, כהרמוניה בתקשורת עם אנשים.

כול תקשורת היא החלפת ה»אנרגיה». אם התקשורת מנוהלת נכון, אז כול צד מרגיש שיש לו יותר אנרגיה, אם אין הבנת האסטיה, אדם רק לוקח ללא הרגשה שהוא צריך להתחלק, וכאשר אנו רק לוקחים, האנרגיה זורמת רק בכיוון אחד. אז תהיו מוכנים שהאנרגיה תפסיק לזרום. כאשר נבין שמהות התקשורת היא החלפה ולא לקיחה, למעשה ניישם את עיקרון האסטיה.

ברחמהצ»אריה- מתורגם בדרך כלל כהתנזרות, או מניע מפעילות מינית. לא נאותה. עיקרון רביעי של יאמה. ברחמה-אמת, או אחד השמות של האל. צ»ר- תנועה, אצ»אריה- ה»חי».
«המבוסס בברחמאצ»אריה מקבל כוח» יוגה סוטרות של פטנדג»אלי.

אדם השומר ברחמצ»אריה הוא מכוון לאמת, החיים שלו מכוונים להבנת/השגת האלוהים, הרבה מילים גבוהות אולם, כנראה אי אפשר בלעדיהם. חשוב כאן לדעת להיות מעל המצבים שונים בחיים (צער גדול, שמחה עצומה וכ»ו). יכולת לראות ולדעת שמאחורי כול המאורעות בחיינו יש משהו מעבר לזה, וכול התהפוכות לא צריכות להסתיר את זה מאתנו.

לא לבגוד בעולם הפנימי תמורת אינטרס בר חלופה, לא לשכוח את הדרך. נשמע מאוד פשוט, אך קשה ליישם…
מי שהבין והפנים את זה סולם העדיפויות שלו מתחיל להשתנות.

אם נדבר על ברחמצ»אריה במובן של התנזרות מפעילות מינית או התנהגות מינית לא נאותה, אז כאן הדבר החשוב ביותר יהיה שמירה/שליטה על הזרע. יש האומרים שאם המתרגל יכול לשלוט בתהליך הפליטה, אזי הוא מסוגל לשמור על ברחמצ»אריה.

אפאריגרהה- אי קבלת המתנות. הוא העיקרון החמישי של יאמה. פאריגרהה- לקחת, לתפוס. א- הופך את המשמעות ללא.
«נחישות באי קבלת מתנות נותנת ידע על גילגולים קודמים» יוגה סוטרות של פטנדג»אלי.

אפריגרחה היא אי צבירה, הימנעות מצבירת הון, יכולת להפיק את העיקר מהכלל. אי היקשרות לתוצאות של המעשים שלנו. העדר רגש «רכושנות». האפריגרחה בתרגול היא מצב, שבו התרגול הוא לא המטרה. תרגול רק אמצעי להשגת מצב של השקטת תנודות התודעה. היקשרות לחפצים ודברים היא ההיקשרות אליהם וחשיבה שגויה «שהם חלק» מאתנו. ואז מופיע גם הרצון לא לאבד אותם…

הרצון להיות «בעלים» מתבטא גם כרצון להיות «בעלים» של האנשים שאנו אוהבים, וכך אנו פוגעים בחופש שלהם, ולמעשה כך אנו יוצרים אשליה.

היבט הפנימי של אפריגרחה הוא העדר התקשרות ל»דמות» של עצמי, המוכנות לראות היבטים חדשים ומשתנים של העצמי שמתרחשים במשך החיים והתרגול. כאשר אין היקשרות לדמות של העצמי, לא צריכים לבזבז אנרגיה לשמור עליה ואז נעלם הפחד לאבד אותה, כי נעלם ה»חפץ» שפחדנו לאבד.

זוהי סקירה קצרה על העולם של יאמה.
ככול שנעמיק בהבנת העקרונות אלו כך החיים והתרגול שלנו ישתפרו.

ביבליוגרפיה:
פטנדג»אלי.
פילוסופיה הודות.
פילוסופיה הוודית.