על ההפרדה באוכל או איך ניתן להפריד משהו בלתי נפרד.
אם עוד לא הציעו לכם לזרוק מהצלחת עם השניצל את האורז או לאכול גבינה צהובה בנפרד מהלחם. יש לכם הרבה מזל. הצירוף המסורתי של אורז ושניצל משום מה מוכרז כאויב מספר אחד. וכל זה הודות לתיאוריה פופולארית מאוד של הפרדת הפחמימות והחלבונים שהרברט שלטון נחשב ליוצר שלה…
איך להרוס תיאבון תוך חמש שניות?
עד כמה שהרברט שלטון היה חובבן בנושאים של גסטרואנטרולוגיה אבל אפילו לו לא הייתה יכולה לעלות מחשבה ושטות מוחלטת זו שבסביבה החומצית של הקיבה יש עיכול רק של חלבונים, ולכן הפחמימות (אורז) פשוט נרקבות. ניתן להרוס תאבון בשיטות שונות, אפשר פשוט לזרוק לצלחת של השכן משהו לא נעים. זה פוגע בתאבון מיד. גם אם תדמיינו שבקיבה האורז נרקב כאשר השניצל מתעכל זה יהרוס את התאבון מיד. הקטע הוא שבקיבה יש חומציות כזאת שהיא יכולה לעכל אפילו מסמרים לכן אין סיכוי לריקבון שם.
הסביבה החומצית כל כך יעילה, שאנו לפעמים יכולים להרשות לעצמנו לא לשטוף את הפירות. באותה מידה גם במעי הדק ובתריסריון יש סביבה סטרילית למדי. המקום שבו הבקטריות מתרבות הוא המעי הגס.
ומאיפה בא הרעיון הזה שצריך להפריד אוכל?
התשובה כנראה טמונה בבורות ורצון להפחיד אנשים, כי רק כאשר אתה מפחיד אדם עד המות, אתה יכול להכריח אותו להאמין ששחור זה לבן ולבן זה שחור. שאסור לאכול פחמימות וחלבון ביחד.
טעות קטלנית של הפרדת חלבונים ופחמימות. כדי לבסס את התיאוריה שלו, הרופא המפורסם הרברט שלטון טען שחלבונים מעוכלים בסביבה החומצית של הקיבה ופחמימות בסביבה הבסיסית של המעי הדק. זאת היא עדות לבורות טוטאלית של ממציא השיטה וראיה לכך שהוא לא מכיר ספר אחד של אנטומיה ופיזיולוגיה. נוצרת תחושה שהוא פשוט לא ידע שקיים גם תריסריון שבו מתעכלים גם החלבונים (על ידי טריפסין), הפחמימות (על ידי אמילזות שונות) והשומנים (על ידי הליפידים של המרה). לכן אין שום הפרדה של פחמימות, שומנים וחלבונים בתריסריון. עד כדי כך שבמקרים קשים של אולקוס כורתים את הקיבה בכלל ומערכת העיכול עדיין מתפקדת היטב. וכדי להוודע בכך צריך רק לקרוא את הפרק הפיזיולוגיה של מערכת העיכול. לכן אין ביסוס מדעי להפרדת חלבונים ופחמימות. למשל קטניות מכילות מלכתחלה את כל המרכיבים הללו ביחד (שומנים, פחמימות וחלבונים). יש פחמימות בבשר ואף פעם תערובת טבעית זו של פחמימות וחלבונים לא גרמה לבעיות עיכול (כמובן שלא מדובר כאן באי סבילות אישית למזונות מסוימים).
מה קורה כאשר מפרידים מזונות?
כאשר אנו אוכלים בעיקר חלבונים, מופרשים אנזימים מתאימים שמפרקים בדיוק חלבונים (למשל פפסין בקיבה וטריפסין בתריסריון), וכאשר אנו אוכלים רק פחמימות אז לפירוקם נחוצים רק אמילזות-אנזימים המפרקים רק פחמימות כל זה טוב ויפה אך הגוף, אחרי פרק זמן מסוים, מאבד את יכולת לייצר כמות מספיקה של אנזימים בעצמו. כלומר, דיאטה של הפרדת המזונות מובילה לניוון מערכת העיכול ועובדה היא שמי שהתחיל דיאטה של הפרדת המזונות, קשה לו לחזור לתזונה רגילה מעורבת. ידוע שאחרי פרק זמן ארוך של דיאטה הפרדת המזונות, כאשר אדם אוכל משהו "מעורב" הוא מיד חש ברע. ואז הוא אומר: אה! זה האוכל המעורב עשה לי רע! והאמת היא ,שהוא פשוט הרס לעצמו את מערכת העיכול.
היבטים נוספים של הפרדת המזונות – מצבים נפשיים.
נושא השיחה של אלו שעוסקים בהפרדת חלבונים ופחמימות או בדיאטות הרבה פעמים הופך להיות תזונה. כמובן שמדובר רק תזונה בריאה, נכונה, מקרוביוטית העוזרת להרזות, המורידה צלוליטיס וכו". הם שוכחים שיש נושאים אחרים בחיים חוץ מאוכל. שאלתם את עצמכם למה הרבה פעמים מי שעוסק באורח חיים בריא הוא כזה לא מאוזן?
מסתבר שיש קשר בין תזונה למצבי תודעה. אנחנו מכירים את זה מניסיון החיים, למשל אדם רעב יהיה עצבני ומוכן להתפרץ על הסובבים אבל אחרי שהוא אכל מצב רוחו משתנה.
ידוע שמצב רוח טוב תלוי באופן ישיר בכמות של הנוירוטרנסמיטרים (סרטונים, דופאמין, נוראדרנלין) במוח ומתוכם רק הסרטונין מעלה את מצב רוח. והוא מיוצר מחומצת אמינו אחת המופקת מחלבונים. לא מזמן התברר שזה קורה רק אם ממערכת העיכול לדם חודרים חלבונים ופחמימות ביחד בו זמנית!
כלומר, כדי לעלות את את מצב הרוח האוכל צריך להיות מעורב. חלבונים ופחמימות ביחד. הקשר בין מזון מעורב (חלבונים ופחמימות) ומצב הרוח הוא (הסרטונין) כל כך הדוק, שבזמן האחרון דיאטה כזאת נחשבת כתחליף מאוד יעיל לתרופות אנטי-דיכאוניות כגון פרוזאק. וזה ללא שום תופעות לוואי, פשוט צריך לאכול אוכל נורמאלי וטעים. לכן תחזרו לסנדווצ'ים ולשניצל עם האורז שלכם ולתה המתוק. ואתם תגלו פתאום שמחה ועליזות שבאות מהבטן (אם לא אבדתם את היכולת לאכול אוכל מעורב כבר).
לסיכום
התזונה המופרדת הפופולארית בזמן האחרון היא דרך טובה להקטין את כמות הורמוני האושר במוח ויכולה להוביל לדיכאונות שכול כך נפוצים גם כך בזמן אחרון.
ביבליוגרפיה:
פרופסור מינבלייב.
אנטומיה פיזיולוגיה.
מרק.