יוגה עם אלכס ניימרק

יוגה בגישה אישית

0544-626898

כבר 20 שנה


הוראת יוגה


מלב אל לב

יוגה סוטרות פרק ראשון

מחרוזת

כתב: מיכאל סווצניקוב (יוגה קלאסית, מוסקבה)
תרגם לעיברית: אלכס ניימרק

מבוא
יוגה סוטרה – ספר כה קצר וכה מדובר.

בקרב מתרגלי היוגה המקצועיים הרבים, אין אדם אשר לא מכיר קובץ משפטים קצרים וגאוניים זה ( כ- 196 אפוריזמים המושרים בשפת הסנסקריט במשך כ- 40 דקות) היוגה סוטרות מתורגמת לכל השפות.

המילה עצמה סוטרה משמעותה – חוט, חבל. משפט בודד או פיסקה נקראים – שלוקה. היוגה-סוטרות בנויות מ- 4 פרקים.

הספר עצמו, על פי רוב המקורות, נכתב בשנת 200 לפני הספירה. שם הכותב ידוע, אך אין אנו יודעים מיהו האדם או האישיות העומדת מאחורי שם זה. יש המעריכים כי זהו שמו של אחד הדקדקנים הידועים באותה תקופה ובעל אותו שם. אגדה אחרת טוענת שהוא גלגול מלך הנחשים אננטה, אווטר של האל וישנו, שלפי האמונה מכתר את כדור הארץ. איך הוא חי? על מה הוא חשב וחלם? למה הוא בדיוק התכוון בכתיבת סיפרו? את האמת כנראה שלעולם לא נדע.

קיימים אין ספור תרגומים של היוגה סוטרות של פטנג'אלי. בכל דור, תרגמו יוגים גדולים את הסוטרות שלו ונתנו פירושים לסוטרות. יש האומרים שהיוגה סוטרות מיועדות למורים בלבד ולכן הן כה קצרות. כל אחד מהמתרגמים תרגם ופירש סוטרות על לפי הרקע התרבותי – והדתי ובנתו .

הקושי בתרגום ופירוש נובע גם מעצם העובדה שלכל מילה בסאנסקריטית יש הרבה מאוד משמעויות. בנוסף כתבות הסוטרות בצורה לא רגילה, למעשה זה לא משפטים כפי שאנו רגילים אליהם, אלה רצפים של מילים. צורת כתיבה אמורפית זאת מאפשרת הבנה שונה ואולי מהווה בסיס לגרסאות שונות ורבות כל החשיבה המזרחית שונה מחשיבתם של אנשי המערב ויותר מכך, כיצד נוכל באמת לדעת למה התכוון הפטנג'אלי? הרי לא היינו עימו כאשר הוא כתב את סיפרו.

בכל זאת, תרגום זה אינו שואף להיות התרגום המדויק ביותר מבחינת התרגום המילולי. כמו כן הוא אינו שומר לו מקום של אמת לאמיתה והאמת היחידה. תרגום זה מציג בפניכם עוד גרסה ליוגה-סוטרות. גירסה פחות מיסטית ויותר ארצית. גישה אשר צמחה מתוך תרגול של יוגה קלאסית וניסיון להבין מה תרגול זה אמור להעניק למתרגל. קראתי תרגומים רבים של יוגה סוטרות והנני מתבייש לומר שגיליתי כי אינני מבין דבר, אף יותר מכך, אינני יודע מה לעשות עימם, כלומר, הם אינם מתחברים לניסיון האישי שלי בתרגול, ואף אינם מכוונים לי את הדרך….

לכן, תרגום ופירוש זה של מיכאל הוא יותר פואטי ונותן תמונה שלמה, פשוטה והגיונית של התרגול ומטרותיו. בתרגום זה השתדלתי גם להסביר את התרגום הרעיוני ולא רק תרגום מילולי. הוספתי הערות מספרים אחרים כדי לתת אופק נוסף רעיוני וסקירה ככל שיותר מלאה של רעיונות אלו. (ולכן השתמשתי במספר תרגומים ופירושים אחרים (סוואמי רמה, וווקננדה, סוואמי סאטיאננדה, איינגר,ג'ורג' פוינשטיין וכ"ו)) על מנת לתרגם את הספר.

אני מודה מכל הלב לכל האנשים אשר עזרו לי בסבלנות רבה והראו לי את דרכי.

קלאודיה עבדן m.a. פסיכולוגיה

הני רוזן, ולדימיר רואיך

וכל התלמידים שלי.

פרק ראשון

samadhi-pada-מהות השלווה

מילון מושגים לפרק ראשון:

יוגה: 1) שיטה, שינויים מועילים 2) הפסקת הסבל. יציאה מגלגל הסבל (סאמקארה).

Chitta:תודעה, מסך אשר בו משתקפים גירוים חיוניים ופנימיים. מסך למחשבות, רגשות, תגובות.

Vritty: תנודות, גלים של התודעה. מחשבות, רגשות, מזג, מצבים גסים של תודעה.

:Nirodha חסך, העדר, חוסר, אי-הוולדות.

Chita-vrtti-nirodha –CVN: מצב של תודעה, של התבונות מתוך הרפיה. (הגבלת/ביטול תנודות התודעה)

Purusha: המתבונן (חלק המתבונן של מערכת גוף נפש).רוח להבדיל מחומר.עצמי טהור.

Klishta: דרך כואבת, דרך של ייסורי החיים ופעילות דרך ייסורים בחיים. דפוס התנהגות.

Aklishta: ההפך מ Klishta, דרך אינטואיטיבית והרמונית של החיים. ללא ייסורים וכאבים.

Guna גונה (גונות): דבר כלשהו אשר מפעיל את התודעה מבפנים. תכונה, רכיב או מרכיב של הטבע. איכות. ישנה חלוקה לשלושה סוגים:

1. Radas: אקטיביות

2. Tamas: פאסיביות

3. Satva: צלילות, איזון.

Sansara: גלגול נשמות במטרה לצבור ניסיון חיים Bhoga-

Prakriti: אנרגיה אוניברסאלית פסיבית. חומר (יין).טבע והבריאה.

Samskara: חוויה, חותמת, (משהו שחווית והוטבע. לא חייב להיות מודע) .רושם מנטאלי.

Bhoga: ניסיון חיים ארציים, גשמיים.

Samadhi: מצב של שלווה יציבה. (הארה. תודעת על)

Ishvara: אידיאל ליוגי.

Samapati: התבוננות בעצמי.

Savitarka: תפיסה של תכונות חיצוניות ושל אובייקטים חיצוניים. (מבט על עטיפה ולא על התוכן)

Nirvitarka: ראיית התוכן.

Savichara: התפלאות (התקשרות) מהתוכן של אובייקטים.

Nirvichara: הפסקת התקשרות (התפלאות) מהתוכן של האובייקטים.

Alinga: העדר תכונות. הרמה הסופית של Prakrity (1-1.45)

Sabidza (bidza) : 1) גרעין, הגורם המחזיק אותנו בעולם הזה, 2) הרעיון שהדרך היוגית היא התמיכה בתרגול.

Nirbidza: מצב בו אין צורך בדברים אשר הוזכרו במשפט הקודם. (תמיכה ועוגן)

Atman: טוהר התבוננות, צלילות טהורה אשר שצוברים במשך התרגול התבונות. -1.47 .(תרגום קלאסי-רוח נצחית, האני האמיתי )

מושגים נוספים:

Dridha buhami: מצע יציב להמשך התרגול (1.14)

Samapradzanjata: מצב של עצמאות ושביעות רצון (1.17)

Ritambhara: חוכמה שלא מהעולם הזה המופיע בזכות האור של (atman (1.48

OM!

1.1 זה עתה (מתחילה) הוראת היוגה.

הערות:

יוגה הינה שיטה מיוחדת במינה אשר יש בה מטרות בזמן התרגול. מטרת תרגול היוגה היא יציאה ממעגל המניעים היומיומיים (הישרדות, השגת ההנאות, פעילות המלווה בסבל). יוגה סוטרות הנן הוראות ביוגה (לכן זו תהיה טעות לחפש בהן הוראות לחיים)

 

1.2 יוגה היא הגבלת(ריסון) תנודות התודעה (הפסקת פעילות תוכנות של תודעה/מוח).

1.3 אז שרוי הרואה (קרי העצמאות) במהות (שלו) (אז המתבונן בא לידי ביטוי בצורתו הטבעית).

1.4 אחרת יש תואמות (התקשרות) לתנודות (תוכנות).

הערות:

מחלה היא אמצעי מאולץ של מערכת גוף-נפש לכיבוי תנודות התודעה (תוכנות). יוגה עושה זאת (מכבה תוכנות) כמניע. כיבוי נראה באופן טבעי כהרפיה פיזית ומנטאלי וזה מתבטא כאדם המפסיק לרוץ אחר מטרה חדשה. בהתחלה ביוגה אין מטרה, המטרה היחידה היא לשחרר הכול (להרפות) וזה מאפשר הופעת מטרות אמיתיות. אם מצליחים להשיג הרפיה יציבה ועמוקה (סאמאדהי קטן) אז נוצר מצב של נוכחות, התבוננות טבעית ויציבה. נוכחות זאת נקראת המתבונן. נהוג לחשוב שזהו הגרעין הרוחני של האדם אשר לא מושפע מכל מעשיו הגשמיים.

הצורה הלא נכונה של המתבונן היא:

1) אדם אשר מפנטז זאת (אזוטריקה וגרסותיה השונים)

2) אגו –מרכז קבלת ההחלטות בחיי היומיום אשר אחראי על ההישרדות היומיומית.

לא נכון להכניס ניסיון (חוויות) של תרגול יוגי לחיי היומיום. ניסיון זה צריך לבוא לידי ביטוי באופן טבעי. לדוגמה בהפחתת הרעש היומיומי. לכן תנודות התודעה והתאמת המתבונן לתנודות בחיי היומיום (לא בזמן התרגול) (1-1.4) היא דבר טבעי ונכון. לכל דבר זמן משלו.

 

1.5 Vriti (תנודות) מחמישה סוגים, כואבים -klishta ולא כואבים -aklishta

1.6 והם (חמשת סוגי התנודות):

1.5 ידע תקף (דו-שיח פנימי), 2. ידיעה מוטעית, 3. המשגה (פנטזיות), 4. שינה, 5.זיכרון (היזכרות)

1.7 ידיעה תקפה (מבוססת על) תפיסה, הסקה ועדות.

1.8 ידיעה מוטעית היא ידע שגוי שאינו מבוסס על עובדות.

1.9 המשגה (פנטזיות), חלימה בהקיץ וחשיבה מופשטת (גם כאשר החושים אינם מספקים מידע, עדיין נמשכת היווצרות של מחשבות ורעיונות)

10 העדר שליטה מצד המוח הוא מצב של שינה. עצם הגדרת מצב שינה כאחד מחמשת תנודות התודעה מבדיל מצב זה ממצב של ( nirodha) -העדר תנודות.

1.1 יכולת שמירת זיכרונות – היזכרות.

הערות:

הסדר של חמשת התנודות אינו אקראי. הן גם מופיעות בסדר זה בתודעתו של אדם המתרגל יוגה (כלומר, המנסה לכבות את התוכנות האלו)

1.10 הוא המכשול שלא צריך להילחם בו. צריך ללכת לישון ואז רעננים אפשר לתרגל. חשוב לציין שתחילת התרגול בא בסימן זה (שינה). למעשה, אדם משלים שעות שינה בעזרת יוגה נידרה את כל שעות השינה שהחסיר במשך חייו.

חשוב לציין גם היזכרות (1.11): ככל שאדם מרפה יותר על מסך התודעה עולים דברים שלכאורה נשכחו מזמן, חשוב לתת לדברים לזרום ולעבור מתוך התבוננות במצב רגוע ושליו.

 

1.12 תרגול קבוע עם האי-השתוקקות (משיג) הגבלת (תנודות התודעה).

1.13 התרגול הוא הראשי בין שניהם (תרגול קבוע והאי-השתוקקות).

1.14 תרגול קבוע, רצוף, טופח כראוי, חרוץ, יצר תשתית יציבה.

1.15 האי-השתוקקות היא ידיעת השליטה של (הגיון כלשהו) ללא צמא לאובייקטים הנראים (כלומר ארציים) והמתגלים.

1.16 (הצורה) העליונה (של האי-השתוקקות) מביאה לידע העליון של פורושה ומשחרר מגונות (guna).

הערות:

(תשתית יציבה היא (dridha bhumi) הוא מושג חשוב מנקודת ראיה של תרגול. כדי להגיע לסאמאדהי (שהוא היבט של פורושה) צריך מצע חזק ויציב (היבט של פראקריטי).

היגיון של קובץ אפוריזמים אלו כזה. ראשית כל תשתית חזקה שלאחריה צומחת מעליה האי-השתוקקות (vaigraya). שם אחר למצע חזק הוא מקור הכוח (אנרגיה). המתרגל המתחיל, מתחיל מנקודה קטנה של הרפיה בקושי מוצא את הסאמאדהי הקטן שלו (הרפיה,שלווה) ובמשך התירגול הנקודה זו מתרחבת (ההרפיה נהיית עמוקה יותר) וכך מתאפשר לבנות על תרגול עצמי (sadshana-עבודה על גוף ונפש).

1.17 הרמוניה של קבלת המציאות, חשיבה, שמחה, מצב נכון של תחושת העצמי-זהו מצב של-samapradznjata (סיפוק עצמי אמיתי).

1.18 ריקון התודעה תוך כדי התרגול חושף סמסקארות חדשות.

1.19 מהות המציאות (סאנסארה כמו bhoga) מתגלה לרואה ומאוחדת עם פראקריטי.

1.20 השאר סוללים את הדרך בעזרת אמונה, נמרצות, זיכרון וחוכמה שנוצרה בסאמאדהי.

1.21 עוצמת התרגול מקצרת את הדרך.

1.22 מאמץ זה יכול להיות: חלש, בינוני, ועם ביטוי חזק.

1.23 אפשר גם לשים דגש על השאיפה לishvara.

הערות:

חסר בעיות (1.24 ) ופוטנציאל אין-סופי ( 1.25) אלה הן תכונות מובנות לכל אידיאל בהתייחס למנטרת אום, זוהי דרך פשוטה וטוטאלית לרכז את התודעה המפוזרת לאחדות ראשונית אשר נחוצה לתרגול. אחדות פנימית זו (1.29 ), מאפשרת לראות את המטרה האמיתית שלך, את הדרך שלך ולא רק אותה לבד אלה גם כל הטווח של שלל הדרכים והכיוונים.

 

חשוב לציין שפטנדג"לי הזכיר אנשים" שיש להם כבר " (הם כבר במצב זה) 1.19, אבל אין משמעות לאדם אחר לחיות כמותם. כל אחד צריך לסלול את הדרך בעצמו (1.20-1.22).

התרגיל החינוכי הגאוני של פאטאנדג"אלי – כאשר הוא מפנה להתבסס על ishvara כניגוד (הוספה) לשאר הטכניקות. הישענות על אידיאל פנימי של כל אדם ואדם. ishvara משמשת כמטרה אלוהית של כל מתרגל. לא מגיעים לשם אלה מכוונים אליה את הדרך (כמו עם כוכב הצפון).

אז מה הם תכונות ה ? ishvara

1.24אדון הכול הוא עצמיות מיוחדת (מכיוון שהוא) לא נגוע על ידי גורמי הכאב, פעולה (וה) הבשלה (שלה) (על ידי) המשקע (בזיכרון –העומק).

1.25 בו זרע הכול, אין מעליו.

1.26 הוא מורה של היוגים הראשונים כי רצוף בזמן הוא.

1.27הסמל שלו הוא פראנאווה (הבהרה אום).

1.28כאשר חוזרים עליה כל הזמן מתקרבים למטרות ה .ishvara

1.29 אז מגיעים להתוודעות פנימית (קבועה) וגם היעלמות מכשולים (ראו הר"מ)

1.30 המכשולים הם :מחלה, רפיון, פיזור, עצלות, ספק, ראיה מוטעית , רשלנות, חוסר יציבות.

1.31 (תופעות הנלוות) להפרעות הם: כאב, דיכאון, רעידת איברים, שאיפה ונשיפה (לא נכונות) .

1.32 כדי להתגבר עליהם (הפרעות) (על ההגיון לנקוט ב) אימון (של התרכזות) בעיקרון היחיד.

1.33 הקרנת חביבות ,חמלה, שמחה ושוויון-נפש לכשלון והצלחה, (שוויון נפש ל) צדק ואי-צדק מטהרים את התודעה.

1.34 התבוננות בנשימה משיבה כוחות.

1.35 ריכוז בחושים (רגשות) מחדד אותם, ומייצב את התודעה.

1.36 התבוננות באור הפנימי מרחיקה את הצער.

1.37 התרחק ברמה מנטלית מאובייקטים של מחשבות ותשוקות.

1.38 ( משיגים ההגבלה תנודות התודעה דרך לחקור) חקור את החלומות שלך.

1.39 (ההגבלה מושגת) דרך התעמקות מיטטבית לפי הרצון (הלב) שלך.

1.40 אז הצומת לב (הריכוז) נהיה עדין ושליטתו משתרעת מהגדול והזעיר ביותר.

הערות:

מצב רוח חיוני יכול להבנות בלי הקשר לסערות (טלטולים) החיים (1.33). למעשה השיטה דומה ל (1.36) השגת קיום ללא צער – כי האור הפנימי הוא דומה למצב רוח חיובי וחיוני שאין לו סיבה. האדם לומד להיות כמו השמש, אשר מאירה על הכל באופן שווה. התבוננות מהצד (1.37) אפשר ליחס לאחד מחוקי ניאמה (shauza-ניקיון), מה שקשור לרצון הלב, להתנתק ולחרוג מהחובות ומהתחייבויות הרבות (בהרבה מקרים אף מיותרות) אשר האדם כובל את עצמו אליהם.

השליטה ביוגה היא מאוד מעניינת. השליטה כאילו איננה ובו זמנית כאילו נמצאת, בהתחלה באופן גס, אבל עם הsvadhyaya (לימוד עצמי) המתרגל מכיר את עצמו יותר ויתר ומשחרר (מרפה) את הגוף שלו ובהכרח גם את המוח לכיוון של חשיפה של מבנים פנימיים (1.18) בו-זמנית התודעה נהית חזקה יותר ומקבלת כוחות השאקטי (1.34).

 

1.41 כאשר תנודות (התודעה) פוחתות, הצלילות באה לידי ביטוי, כמו אבן יקרה שקופה אשר התופס ,התפיסה, והנתפס באים בה לידי ביטוי ומתנהלים בצורתם האמיתית והטבעית. samapati

1.42 משמעות המילים ידע ודמיון אשר מתערבבים בה, משתחררים בלא מאבק (savitarka samapati

1.43 כאשר הזיכרון העמוק יטוהר כמו ריק ממהותו, אז מהות התהליך יזרח(יובהר). (זוהי nirvitarka) (ביחס לאובייקטים חיצוניים)

1.44 כך גם קורה עם אובייקטים עדינים יותר (אובייקטים פנימיים ומושגים) בהתחלה savichara ואז nirvizara

1.45 עולם של אובייקטים עדינים מסתיים בהתבוננות בפראקריטי ללא תכונות -alinga

1.46 אולם זוהי רק סמדהי (הארה) עם גרעין (sabidza).

הערות:

בתרגול של היוגה הרבה פעמים מבינים (ונכון) תרגול של אסאנות. במובן מסיים התנוחות הן כרטיס הביקור של היוגה. העניין הוא שגוף ונפש משולבים זה בזה בצורה הדוקה ולא ידוע היכן עובר בדיוק הגבול ביניהם. לכן ה"סבל" (מתח) אשר "מוטבע" במערכת גוף-נפש יוצא תוך כדי תרגול (בדרך כלל) איטי. "הסבל" יכול לצאת דרך הגוף הפיזי, באמצעות תחושות כאלה ואחרות. תנוחות סטטיות בהרפיה, מכינות את מערכת גוף-נפש בצורה נכונה. ניתן לחכות עד שקיסם יצא לבד או שאפשר להוציא אותו בעדינות בעזרת כלי מתאים. התנוחות הן כלי כזה.

ה"סבל" (מתח) יוצא בזמן התרגול בצורת תופעות (תחושות) שונות . איך צריך להתייחס אליהן? המתכון העיקרי הוא לא להhיקשר, לתת לכל מה שצץ על "מסך" התודעה לחלוף. מצב זה נקרא סאמאפאטי (samapati). האובייקטים והתחושות במצב זה נתפסים כפי שהם, בלי עיוותים של תנודות התודעה. במצב זה גם אסוציאציות וזיכרונות "נושרים" עקב מצב ככל של שלווה, (הגבלת תנודות התודעה). הם כמו דגים באקוואריום שוחים אבל לא יוצרים שום תנועה בתוכו. בסוף המתרגל מגיע למצב מעניין של הפרדה כאשר חלק ממנו (המתבונן ) רואה ומתבונן במין מרק של שאריות המחשבות והתחושות (alinga לא מייצר אסוציאציות חדשות 1.45). תוך כדי כך המתרגל נשאר קשור חזק לעוגן הארצי (גרעין) של ההתבוננות זאת לכן זאת רק sabidza Samadhi

 

1.47 נירוויצארה יציבה (חופש מוחלט מאסוציאציות) חושפת את הזוהר של אטמן.

1.48 ונותנת התגלות אל חוכמת על -הritambaha

1.49 מתובנת העולם חוכמה זו נבדלת במטרה ייחודית

1.50 והסמסקארה הנולדת מזה, חוסמת את הסמסקארות האחרות.

1.51 כאשר היא (גם) הוגבלה (סאמסקארה) (מגיעה) סמדהי ללא גרעין.

הערות:

תרגול תהליך שכזה ללא הנמקות (samapati) מאפשר בהדרגתיות "להוציא" תשומת לב אפשר מפוזר, כמו שברירי זכוכית, בהמון אובייקטים של העולם החיצוני ופנימי. במרכז של כל אובייקט כזה נמצא הגרעין של תשומת הלב שלנו. כאשר המתרגל מגיע עד לרמה של תשומת לב כזו (מהות ומטרת התהליך 1.43) תשומת הלב מצטברת אל האטמן –תשומת הלב לא קשורה לשום אובייקט (תשומת הלב כפי שהיא). בהקרנה לאחור (בדמיון) של תהליך האבולוציה, ניתן לומר שבשלב מסויים תשומת הלב השלמה, המכשיר שניתן לפרושה "המרחף" התנפץ בחוזקה בחומר של היקום שלנו והתנפץ לטריליון שברירים. היוגה מאפשרת לחבר את השברירים הללו, לatman. כאשר האור של תשומת הלב (האסוף) כולל בו גם ניסיון שהיה באובייקטים של היקום (אובייקטים של היקום השאירו חותמת באור של תשומת הלב), נוצרת חוכמת על (ritambaha) באמת, משהוא לא מהעולם הזה ומהוה זרז של התרחקות מהעולם שלנו. כל הסמסקארות הנחשפות תוך כדי תרגול מומסות בהדרגתיות על ידי חוכמה זו, נהיים לא רלוונטיים ונעזבים (1.50). purusha אוסף את ה-atman ועל ידי כך הוא עוזב את גלגול הנשמות וקופא במקום בהמתנה לעזיבת העולם הזה (1.51 )