יוגה עם אלכס ניימרק

יוגה בגישה אישית

0544-626898

כבר 20 שנה


הוראת יוגה


מלב אל לב

מבוא (יוגה – אומנות התקשורת)

"אנחנו יודעים המון אולם מבינים מעט"
אלברט אינשטיין

"שנים רבות אני רודפת אחרי האשליות"
סבטלנה קקובה

לתאר את היוגה הקלאסית מבלי לקשור אותה בדתיות, מיסטיקה, ומבלי להוזיל את הערך שלה, זוהי מטרה לא פשוטה.

מה היתה היוגה בהודו בעבר ומה הפכה להיות עם הזמן, בהודו ואצלנו במערב?

"משמעות היוגה להודי, היא שאיפה להגיע להבנה משחררת או לשחרור עצמי דרך אימון קבוע וסדיר של גוף ונפש, באמצעות ריכוז פנימי ודרך חווית ראיה אישית" [«Gechichte der indichen Philosophie»]. אותי היוגה תמיד עיניינה כדרך להשגת חיים בריאים ושלמים יותר, ולא כדרך של גאולה. בספר זה דנים רק על היבטים ריאליים של תורה עתיקה זאת, כאשר מטאפיזיות נמצאת מחוץ לתחום. זהו ניסיון לתת לקורא תמונת מצב איכותית, לתת לו מידע מינימאלי הדרוש כדי להתחיל תרגול העצמי.

כל ספר, אפילו הטוב ביותר, הוא רק ספר וחלק מהידע הכולל. מה שחשוב להצלחה אמיתית, הוא ניסיון אישי! לכן בשנת 1991 במוסקבה נוסד בית הספר ליוגה קלאסית של וויקטור בוייקו (ו.ב.) אשר בו יש הדרכה של המורים בשיעורים, תרגול אישי, יעוץ, סדנאות, שיעורים פתוחים, יעוץ בפורום של אתר realyoga.ru/realyoga.co.il כל זה מאפשר לימודי יוגה איכותיים ותוצאות טובות אצל התלמידים. מטרת בית הספר והאתר היא יצירת סביבת לימודית איכותית אשר דרכה עובר זרם אנשים היכולים ליישם את המיומנויות הנרכשות דרך תרגול היוגה לחיי החברה.

קודם כול אצל המתחילים נשאלת השאלה: מי הוא יוגי אמיתי? האם אדם העושה את התנוחות יוגיות בצורה מושלמת הוא יוגי? כנראה שלא, כי את התנוחות אלו עם הכנה מתאימה ולפעמים בלעדיה, יכול לבצע כול אדם גמיש מלידה או אקרובט בקרקס. מהות היוגה היא לא ביצוע תנוחות מורכבות, אלא מצב תודעה מיוחד הנוצר בזמן ביצוען. כמו שהמוח מרחיב את היכולות הפיזיות בפתירת שאלות שכוח פיזי גס לא יכול לפתור, כך גם האטת תנודות התודעה זמנית נותנת תועלת מדהימה אשר אי אפשר להשיג בדרך אחרת.

אולי היוגי הוא מי שאוכל זכוכית, שותה חומצה או ישן על מיטת מסמרים? אבל כך פאקירים היו משעשעים את הכהל (בקרקס) בימי הביניים. וצריך לבדוק היטב איזה סוג של חומצה שתו, איזו זכוכית נאכלה וכמה מסמרים יש? :)

האם יוגיים אמיתיים עברו קורס באוניברסיטה בהודו או בארץ ויש להם תעודה עם חותמת? אולם איך לבדוק את בעל התעודה ולברר האם היא אמיתית?

נהוג לחשוב שיש סימנים שמצביעים שאדם הוא יוגי, למשל, היוגיים לא אוכלים בשר. נכון, אפשר לפגוש בהודו צמחוניים אדוקים כמו דז"איניים (כת מסויימת), למשל. יחד עם זאת, עד אמצע המאה ה-19 בהודו הייתה נפוצה כת יוגיים-אגוראפנטחוב. אלו היו אוכלי נבלות ובשבילם כל דבר שניתן או נלקח על ידי אליל היה קדוש- שיבה. תועלת באכילת הבשר מאשרת גם טקסט עתיק של "אשטנגה-חרידייה-סאמחיתה" אשר נחשב לאחד המקורות המכובדים של האירוודה, לכן הצמחונות היא גם לא סימן היכר של יוגי.

למידת המקורות וצבירת ניסיון אישי, הביאו אותי למסקנה חד משמעית. יוגי הוא מי שתוך כדי תרגול התנוחות מגיע למצב תודעתי מיוחד הנקרא: chitta-vritti nirodah (יוגה היא השמדת תנודות התודעה. יוגה -סוטרות 1.2). או איך שתרגם את המשפט פרופסור דג" וודס – "יוגה היא הפסקת אי יציבות של החומר הרוחני" מיד נשאלות השאלות: למה הכוונה כאן? איך אפשר להגיע למצב כזה? ואילו תוצאות יש לזה?

השפעת היוגה מבוססת על תקשורת שיוצר המתרגל במערכת הגוף-נפש (פסיכוסומטיקה) שלו, אשר נשארה ללא שינוי במשך אלפי שנים.
מצד אחד תורת היוגה מכסה קשת רחבה של תורות מדעיות הקשורות לחקר האדם אולם מצד שני היא אומצה על ידי הדת והמיסטיקה.
קטעים של טכניקות מדיטטיביות אפשר לראות בנצרות המקורית ובכתות שונות באיסלם, אולם יחד עם זאת, תרגול יוגי מיוחדת עבר אסטרונאות הודי בשם שרמה. כיום יוגה מושכת אלפים אשר רוצים לשפר את בריאותם ואת איכות החיים שלהם, אולם מימדים ענקיים של זיוף, מידע מוטעה על ידי אזוטריקה, מיסטיקה, ומחסור במקצוענים אמתיים, כל אלו מאטים את השימוש הנכון בה גם במערב וגם במזרח.

אדם חוקר את החלל, יוצר מיכשור מורכב, מגלה תכונות יסודיות של חומרים, ולעומת זאת לא יודע איך ליצור תקשורת בין הקליפה הפיזית והנפש שלו. מצב כזה מהווה סכנה לציביליזציה. יוגה, אשר העיקרונות הבסיסיים שלה היו מנוסחים כבר לפני אלפיים שנה, יכולה לשפר מצב זה.

המדריך הראשון ליוגה ובו ידע מגובש על יוגה באופן מסודר נקרא "יוגה סוטרות". ההשערה היא שהוא נכתב על ידי רישי (צדיק-חכם) פטנדג"אלי. המושג "יוגה קלאסית" שבשימוש בספר זה (יוגה-אומנת התקשורת) משמעותו שתורת היוגה המתוארת כאן מתבססת על היוגה-סוטרות ולא על הפירושים המאוחרים שלהם כאלה כדוגמת הטנטרה.

פילוסופיית היוגה, אשר אחד משישה זרמים פילוסופיים של הודו המתבססים על טקסטים של וודות, יש לה משמעות רק בשביל ההיסטוריונים והיא אינה יכולה לשמש כמדריך לפעולה היום.

ידוע קזוס (מקרא מופלא?), כאשר בכורת הפטנדג"לי בשווט {שבט?} היוגה היה מעורער {משפט לא ברור}. נשמר טקסט עתיק –"טירומלטירום" המחבר על ידי אדם בשם טימרטיליר שלפי אגדה היה בן זמנו של פנדג"אלי. בו פטנדג"אלי מוזכר כחבר בדיונים של טימולטירם וגם כחבר ללימודים, למרות שמייחסים "טימולטירלום" לתקופת כתיבת הסוטרות, הוא מלא בטנטרה והיא כידוע הופיעה אחרי יוגה ותמיד רצתה להיראות יותר עתיקה.

מקור היוגה לא ידוע בנתיים למדע, אולם, בחפירות ארכיאולוגיות של ערים מתרבויות פרה הודיות אש שמותיהן "מוחדג"ו-דרו" ו"חרפפה" אשר מתועדות עתיקות כמו שושלות ראשונות במצריים, נמצאו חותמות אבן רבות עם תמונות האסאנות שכנראה הייתה להם משמעות פולחנית.
נהוג לחשוב שאנדרטאות כתובות ראשונות "וודות", אשר הופיעו כאלף שנה אחרי בואם של שבטיים אריים (כן כן אותם אריים ידועים…(העורך) ) ליבשת ההודית. בזמן הזה הכובשים הטביעו את היוגה כאלמנט מתרבות המקומית. דמות ה"מוני" ,צדיק, חכם-מתנזר, מופיעה כבר ב"ריגבדה" שם הוא מזכיר קליל את דמות היוגי המסורתי. בטקסט מאוחר יותר" אטחרוודה" ישנם תיאורים של יכולות ותופעות בלתי-רגלים ,שלבים מסוימים של פרניימה, וטפס-חום מיסטי אשר בהמשך נהיה מאוד פופולארי בפסיכוטכניקות של טנטרה של ימי הביניים וכתות בודיסטים מסוימים.

באופנישדות מוזכרות המון טכניקות מיסטיות-רוחניות כולל אלמנטים של יוגה, לא סתם פטנדגלי קרא לעבודתו "הבאה אחרי"…
מושג יוגה (במשמעות טכנית) מופיע ב"טנטרייה" ו"קטחה-אופנישדות" אשר למעשה מהם נובעת יוגה של הברכמנים, יותר מאוחר הופיעה בחקטי-יוגה שמבוססת על אהבה ללא גבולות לאלוהים.

בפרטים מסוימים יוגה של אופנישדות ה"ישנות" מזכירה מאוד את היוגה של פטנדג"לי שרק האיוור לא יראה את הדברים משותפים. כנראה ויוגה-סוטרות וגם הטקסטים היותר מאוחרים של ברחמניזם התבססו על מקורות עתיקים יותר.

"מנדוקיה אופנישדה" משלבת טכניקות מסוימות של יוגה עם מנטרה אום וזוהי התחלה של נדה-יוגה או יגה של צלילים מיסטיים.(בטנטרה זה התפתח עד לרמה כזאת שקראו לזה –מנטריאמה)
אופנישדות הורכבו בערך באותה תקופה כמו הסוטרות וכנראה הויגה המקורית עברה מודרניזציה בפעם הראשונה וזהו היה תקדים ראשון. ב"טטריה אופנישדה" ברשימת מצבי התודעה מזכירה מצב רביעי של של תודעה-"טוריה" מושג שבהמשך היווה מצע עשיר לספקולציות שונות.

אחרי זה בזרם הברחמניזם הופיעו "יוגה –אופנישדות" שמתוכם תשעה נחשבים לעיקריים (אופנישדות של יוגה וטנטרה). ב"יוגהטטבה" בפעם הראשונה מזכירים ארבע סוגי היוגה: מנטרה, ליה, הט-חה ורדג"ה. כאשר שני שלבים של רדג"ה יוגה (אסאנה ופרניימה) נקראים בצורה נפרדת הט-חה יוגה. הדירוג הזה נשאר עד ימנו. ביוגה אופנישדות פעם הראשונה מוזכרת פיזיולוגיה מיסטית מיוחדת אשר מהוה בסיס לטנטרה ועד היום גורמת להתעניינות לא בריאה. גדולים מסוימים באיורוודה טוענים שאלמנטים מסוימים של פיסיולוגיה זאת לכאורה היו גם בטקסטים רפואים, ולכן יותר עתיקים מיוגה.

במשך כל התקופה הוודית (1000 עד 400 לספירה) כמו כן גם בהמשך, המושגים ושימוש המעשי של יוגה היה משתנה עקב השפעות של זרמים פילוסופיים, יוגיים-מתנזרים או לפי דעה אישית, כמו כן בהתאם למצב פוליטי וחברתי. כתוצאה הופיו צורות "מעניות" ו"משונות" של יוגה מרצ" אליאדה- קרא להם "ברוקו-יוגי". תהליך זה כנראה בלתי-נמנע אבל לא תמיד הוא חיובי…
עם השנים דמויות מקומיות התערבבו עם הוודות, התחזקו "עיכלו" את ההשקפות הדתיות משל אריים ואז נוצר הינדואיזם. כאשר לפנטאון של אלילים וודיים הצטרפו אלילים פרה-ארריים .וכוהנים ששירתו אותם הוכנסו למועמד הברכמנים. במקום הברחמה האליל הראשי נהיה "שיבה" (בעל שער שיבה)

"מחבחרטה" שמה סימן שווה בין ברחמן של אופנישדות ווישנו (כמו כן גם קרישנה ההתגלמותו הארצית שלו) ואיקלמה את היוגה לתודעה הציבורית. יוגה של "מחבחרטה" שניתנה בפרק שש (בהבט-גיטה. שיר של " בהבט" -קרישנה) ופרק שבע ("מוקשדרמה"- יסודות השחרור) שונה מיוגה של פטנדג"לי בהתכוננות מוסרית וחברתית. ברור שגיטה נוצרה מאוחר מהיוגה כי היא משתמשת במושג זה כמשהו ידוע. דגש עיקרי בגיטה הוא לא שחרור אישי דרך בריחה מחברה, אלה השגת הרמוניה ואיזון בחיי היום יום. יוגי בפירוש של גיטה הוא לא עוזב את חיי החברה, להפך הוא צריך להיות במרכז ההתרחשות, אולם להמשיך לתרגל באופן שיטתי ולהישאר ללא התקשרות ולתוצאות של מעשיו. "איזון הוא היוגה" ("בהבט-גיטה" ,אשחבד 1956) ההגדרה זו מוציאה משורות היוגיים נציגים של "התבוננות טהורה" בנימוק שכשרון לזה לא בהכרך כולל התכוננות מוסרית.

האידיאל של גיטה הוא לא מתנזר אשר נמצא בסמדהי ולא מתבונן מאופק, אלא אדם רגיל שמסוגל להרגיש כאב של משהו אחר ככאב שלו. פירוש זה של גיטה הפך את היוגה למאוד פופולארית בחברה ההודית, וחזיון/תובנה שפעילות בלתי-אנוכית ,כמו כן יוגה מובילים לשחרור נשמרו עד הימים שלנו.

סוומי סאטיאננדה סרסווטי (בהמשך ס.ס.ס.) טען "שכל רגע מהחיים הוא אלכימיה של מדיטציה. תחיו חיים יוגיים, לפי עקרונות מוסריים גבוהים, אמונה מוחלטת בכוח עליון, שאדם יכול לחוות דרך תרגול היוגה, ולהגיע למטרה העליונה – הבנת האלוהים. יחד עם זאת, סוואמי ויוקננדה, הנציג הידוע של זרם הבחקטי ,הלך בדרך שאפשר להגדירה -"עד אשר כל כלב בארצי יהיה רעב, כל הדת שלי תהיה בלהאכיל אותו" (פילוסופיה הודית מודרנית).

שלב נוסף בטרנספורמציה של היוגה הוא -בודהיזם. בודהה, לפי המסורת, עזב את שלוש המורים היוגיים שהיו לו, משום שהוא העלה עליהם בתורה.(הט-חה יוגי-בהרגוה, שסילק את הבודהה העתידי בגלל הישגיו המהירים, וגם ווישרה וארד קלים ,שלימדו אותו התבוננות)
בודהיזם אף פעם לא שלל את היוגה כתרגול, הוא ספג אותה, ובעקבות זאת, נוצר תוצר מאוד מיוחד. דרכי הגאולה שבודהה לימד, מבוססים על גישה יוגית טיפוסית, כאשר זה כל כך בולט, שמדענים ידועים כמו א. סנר ופ. אי. שרבטסקי, הגדירו את הבודהיזם המוקדם כיוגה.

טנטרה שספגה בתוכה המון אמונות טפלות וטקסים עממיים, שינתה את שיטת הפטנדגלי בצורה קיצונית. החל מהמאה השביעית בערך, הטנטרה תפסה מקום מוביל בהינדואיזם ובבודהיזם טיבטי של ודגריינה, וקיבלה שם -"כרכרת היהלום". טנטרות בודיסטיות מתחלקות לארבע חלקים, והשניים האחרונים, נחשבים לעליונים, ושייכים לגישות יוגיות טהורות של השגת האמת. בפעם הראשונה בהיסטוריה של הודו, בפנטאון של טנטרה אלילה הגדולה תפסה מקום ראשון -מה שהעיד על ניצחון השקפת העולם של פולחנים פרהאריים.

הטנטרה טוענת שבתקופת הקלי-ונגה כל המסורות, כולל הוודות, לא נתנו פתרון נכון לשחרור, ולמעשה אפשר להשיגו בצורה מאוד פשוטה, דרך הפיכת כל המעשים של היום יום (כולל הסקס) לטקס יוגי.

ב"קלהצ"קרה-טנטרה" בודהה עונה על שאלה של מלך מיתוסי, "היקום נמצא בגוף של כל החיי וזה שולל את ההסתגפות". העקרונות של טנטרה (בודהיסטית) הם:
-שחרור לא תלוי בהסתגפות ובהימנעות מתענוגות החיים.
-ניתן להשיגו במשך גלגול אחד.
-היסוד הנשי הוא המוביל בטכניקות יוגיות (משם בא הקונדליני).
-נוצרה תאוריה של דחייני-בודה ומערכת מסובכת של אלמנטים נוספים.
-הוסרו כל ההגבלות על אוכל ושתיה.

לכן היוגה עברה עוד שינוי ובניה מחדש, כי הטנטרים, בחיפוש אחרי הקשר בין היקום והגוף, העמיקו בתפקוד הגוף והקשר שלו עם הנפש (מוח). המון טכניקות ועבודה עם התודעה, נוצרו במסגרת של קרייה-יוגה, אשר מוצגים על ידי פרסומים של הספר הביכרי (שס.ס.ס. היה בראשה עד 1983) לצורך הצדק, חשוב להזכיר, שבפעם הראשונה, הציג את הקריה-וגה לקהל הרחב, הגורו לחירי מחסייה. לאחר מכן, את הדרך הזו המשיך במערב, יוגננדה. אומרים שס.ס.ס. למד קריה-יוגה אצל אחד התלמידים של מחסייה.

הטנטרה חושבת, ששלמות אפשר להשיג רק ב"גוף אלוהי", ולכן צריך לשמור על הבריאות ככל שניתן. ללא גוף בריא לחלוטין, לא ניתן להשיג אושר עילאי (חוודז"רה-טנטרה).

טקסטים טנטריים של ימי הביניים כתובים בשפה פשוטה, מובנת לעם הפשוט, אלה הם הידועים: "שיבה-סאמחיטה" ו"גחרנדה-סאמחיטה" וגם "הט-חה יוגה פרדיפיקה" (סווטמרה סורי נחשב ליוצר הטקסט במאה החמש עשרה). נהוג לחשוב, שגחרנדה היה ווישנו (וואישנווי) מנפאל. "שיבה-סאמחיתה", מתארת יוגה טנטרית כקישוט לפילוסופייה וודנתית. הטנטרה מבטיחה השגה מהירה וקלה של יכולות העל (סידהי), ובמלקודת של הבטחות אלו, תמיד נופלים אנשים תמימי לב לא מפותחים, השואפים למשהו בלתי רגיל.

חוץ מהטקסטים שהוזכרו לעיל, ידוע גם, שיוגה קשורה לגורנטך. לפי האגדה, הוא השאיר קומפדיום (טקסט קצר המשתמש בהנחות קצרות) בנושא של הט-חה יוגה "גורקשה-שטקה". הסדהנה (אימון רוחני) הטנטרית ממרמזת גם עליה של קונדליני, וכת של נטחים הפך תרגול של אסנות לדת שלהם. נטהים וסהדג"ה-ווישנוים, כוללים אין ספור כתות של יוגה "עממית". התנועה הזאת, עדיין קיימת דרך יוגים-קמפנטהים, סימן ההיכר שלהם הוא-עגילים ענקיים.

בכתות מסוימים של שיבה, היוגה התנוונה עד להפליא, סוגייה השונים היו בקהילות טנטריות טיבטיות. למשל פולחן "צ"חוד"-תרומת החלק המנטאלי של יוגי לאכילת השדים. אסקטים הימליים עבדו עם חום פנימי שנקרא-"טוממו", ידועים גם יוגים רצים. בטיבט, המסורת היוגית, הושפעה מאמונות מקומיות, מה שיצר המון ווריאציות והמיוחד ביניהם הם "ששת התורות של נרופה".

אם ביוגה של פטנדג"לי שחרור (נלווה במוות של הגוף) מושג במהסמדחי, הטנטרה איפשרה להגיע לדג"ווהמוקטי-"משוחרר בחיים".
ביפן הטכניקות גוף-נפש בודהיסטיות, השתנו לזן, אשר בו רואים בבירור אלמנטים של יוגה. אחרי הכיבוש של הודו על ידי המוסלמים, הערבוב התרבותי יצר לא רק את ה"טאג'-מהל", אלא גם סופיזם. בתחילה, היוגים המוסלמים היו נקראים פאקירים, על מנת להבדילם מיוגים בודהיסטים ואינדויסטים וממשיכי הפטנדג"לי, אחרי זה במילה זו קראו לקוסמים, מכשפים ויוגים בודדים שהיו מתפרנסים על ידי הופעות של "פלאים". למרות שבמערב, המושג פאקיר ויוגי מתערבב וזוהי טעות ההבדל הוא בערך כזה, כמו ההבדל בימי הביניים בין נזירים נודדים ואקרובטים נודדים.

עוד יותר נבדלים יוגים ו"סדהו"-אנשי האלוהים, אשר רבים מהם רק מעמידים פנים שהם יוגים. האמת, ש"סדהו"- הם סוג של עניים המבקשים נדבות. סקירה מהירה זאת, מביאה אותנו למסקנה, שיוגה הייתה קיימת הרבה לפני דתות רבות. המקורות שלה נעלמים אי-שם, לפני אלפי שנה, וכנראה נובעים מטקסים ופולחנים משחר ההיסטוריה.

אז באיזה מצב היא היום?
למרבה הצער, בתחילת המאה העשרים, היוגה, הפכה להיות יותר מדי פופולארית והפכה להיות עסק כלכלי משגשג, בהודו עצמה ומחוץ לה, מתרבים "מרכזי יוגה", אוניברסיטאות, אקדמיות, אשרמים וכו'. ללמד מה שהיום נקרא יוגה, נהיה מאוד רווחי! למרות שמפרשים את יוגה-סוטרות, ומדברים עליהם למעשה מתרגלים משהו לגמרי אחר (במקור היה כתוב, שמו את היוגה-סוטרות בצד. העורך) לחובבנים המלמדים "יוגה", אין שום מושג מה זה. העולם מוצף בזיופים, הקרואים תחת השם -"שיטות יוגה חדישות". ככלל, ה"מחברים" חכמים, חסרי מוסריות, בעלי כריזמה גבוהה, גמישות ובריאות מצוינים. כרודפי בצע, הם מוכרים בהצלחה את "היוגה" שלהם ומזיקים, לקהל הרחב. ביוגה-דג"ורנל (הירחון הכי פופולארי ברוסיה) כתוב:
"אנוסרה-יוגה זרם יוגה, שיצר דג"ון פרנד ב1997 כללים אוניברסליים של יישור בתנוחה, המסתמכים על ביומכניקה ועל פילוסופיה של הטנטרה. השילוב הזה, כבש במהרה את לבבות האמריקניים ולאחר מכן, גם את האירופאים. כיום, זהו אחד הזרמים הפופולאריים בעולם. פרד עצמו, לפני שהוא יצר את השיטה שלו, תרגל ולימד יוגה של איינגר, אולם עם הזמן, התרגול שלו השתנה בצורה כזו, שהיה צריך לתת לו שם חדש."
בחוברת אחרת של יוגה-דג"ורנל:
"מה הזרמים המוצגים בכנס :פורסט-יוגה, וויניאסה פלואאו יוגה וגם מאיה-יוגה אחד הזרמים החדשים, זה שילב בין איינגר יוגה ואשטנגה שספגה את המיטב משני זרמים הללו."
אם ניקח בחשבון, שיוגה של איינגר ואשטנגה-וויניאסה, הם בעצמם פרי פיתוח חדש (מתחילת מאה הקודמת) אשר משווק בהצלחה, עולה השאלה מה הם הזרמים החדישים? מימדי הזיוף בעולם מדכאים!

כאשר התחלתי לעסוק ביוגה, שאפתי להבין וללמוד את היוגה מהמקורות תוך כדי בדיקה על עצמי. יוגה באותן שנים, הייתה מחוץ לחוק בברית המועצות. אז, באותן שנים, אי אפשר היה להפיק רווח ממנה, ולכן ההתעניינות הייתה ללא קשר לתמורה כספית.

עד היום, אף אחד לא הוכיח שהאנליזה שלי של יוגה-סוטרות, שהשיטה של היוגה-הקלאסית שמתבססת עליהן היא לא נכונה. אולם "השיטות" החדשות, צומחות כמו פטריות לאחר הגשם. השקר מאוד אפקטיבי, הוא מפתה ומאפשר לאנשים להאמין בו בקלות, מאשר לבדוק בעצמם. דבר אשר הוא עצוב כשלעצמו.

למרות שמרנות אנגלית קלאסית, כבר ב1990 כ3000 איש עשו "יוגה-דג"ים". בארצות הברית דג"ן פונדה עומדת בראש כמיהת הקהל הרחב ליוגה, עשתה הסבה מהעיצוב והחיטוב ליוגה (רק לא ברור לאיזו יוגה), ואז גל הפופלאריות הגיע להוליווד, כמו שאמר דהירנדה -ברחמה-צריה: "יוגה כובשת את העולם במלחמה ללא דמים".

לצערי הוא טעה, כיום לתחליף הנקרא "יוגה" ב99% אין שום קשר ליוגה, שהיתה מנוסחת לפני כעשרים עשורים. לכן, בצדק, העולם הרפואי הרשמי לא מעוניין בשום מגע עם התוצר הזה הנקרא "יוגה". ומחקרים ממוקדים (חוץ מאוניברסיטת "קבילידהרה", ובודדים כמו ד.אברט) מזערים וספוראדיים.

בספר זה, מתואר מה יכול לתת תרגול סדיר של יוגה קלאסית, אותנטית לטקסט של פטנדגא"לי, לאדם רגיל.
יוגה זה "לא ספורט של אלילים וגיבורים", אלא, הכרה עצמית הדרגתית, תחילתה של תקשורת בין גוף ונפש, עבודה איטית ויסודית, בעלת תוצאות מצוינות.

אני מצטט כאן את בהבת-גיטה: "לא החיים בשביל היוגה-אלא היוגה בשביל החיים!". אמנות עתיקה זו, היא אחד האמצעים הבדוקים על ידי הזמן, ובחזון גם כלי להסתגלות האדם לחברה ולנפש שלו.

בעבר, היה נהוג לחשוב, שעל מנת להצליח ביוגה ולהגיע לשחרור יוגי (מתרגל יוגה), צריך לעזוב את החברה ולהתבודד. צד קיצוני אחר, שולל בכלל אפשרות צמיחה רוחנית בחברה חסרת מוסר של היום. לדעתי, שתי הגישות שגויות. לשם כך, יש את השכל הישר, כדי ליצור פרדיגמה הקיומית של האלף השלישי.

"את הרוח האמיתית של התרבות, מתאמתת על ידי היכולת להחזיק, בו זמנית במוחנו, שני רעיונות מנוגדים, ולא לאבד את היכולת אחרת -"לפעול" (פ. ס. פרידגרלד.) היוגה הקלאסית, צריכה לקחת מקום מכובד, במגוון האמצעים לשיפור איכות החיים והצמיחה האישית היא מתאימה לכל תרבות, כל פעילות מקצועית ואורח חיים.

אני מזדהה לחלוטין עם ס.ס.ס-"יוגה – לא מיתוס ישן שנדחק אל תהום הנשייה, אלא הנכס היקר ביותר של ההווה".
יוגה – הוא צורך דחוף היום, והתרבות של מחר".