הדברים הבאים מפריעים ליוגי (למתרגל יוגה):
אכילת יתר, מאמץ יתר ועבודה קשה, דיבור יתר,
סגפנות, אכילה לפני שינה, אכילת פירות בלבד,
סביבה (של אנשים) לא מתאימה, חוסר התמדה.
(האט’ה-יוגה-פראדיפיקה.1.15)
ששת הגורמים המאפשרים הצלחה ביוגה: הכוונה, הנחישות, יכולת להבחין/להבדיל, אמונה, העדר פחד והמנעות שהייה בסביבת אנשים שלא רוצים להתפתח. (האט’ה-יוגה-פראדיפיקה)
שיעור יוגה למתחילים הוא דבר לא ידוע, קודם כל אנו צריכים להגדיר מה זה תלמיד מתחיל ומה זה תלמיד מתקדם ביוגה? האם אפשר למדוד זאת דרך גמישות, כוח סיבולת, גיל או תעודת זהות? קשה להגדיר מה זה יוגה למתחילים. האם שיעור יוגה למתחילים צריך להיות אותו דבר לספורטאית צעירה ולפנסיונרית, אשר פעם ראשונה בחייה עושה פעילות גופנית? דבר אחד ברור, השיעור צריך להתאים לרמה ההתחלתית של כל תלמיד ותלמיד (וזהו דבר שאנו מקפידים לעשות במרכז).
בנוסף, קיימת מכשלה קריטית, ברוב המקרים לאדם הבא בפעם הראשונה לשיעור יוגה, אין שום מושג מהי יוגה באמת ומה היא יכולה לתת לו. תלמיד יוגה מגיע עם ציפיות מסוימות, אשר ברוב המקרים מבוססות על פיסות מידע מקריות, שאליהן נחשף במהלך חייו. על סמך פיסות מידע אלו, יש לו איזו שהיא «תמונה» על יוגה. אחד (ששמע במקרה על אשטנגה יוגה או שיטות דומות) יגיד «יוגה זה מאוד קשה» ולזה הוא יצפה. אחר — (שנחשף לשיטות יוגה יותר רכות) יגיד, שיוגה זה קל מדי.
האמת, כרגיל, נמצאת באמצע. נכון, אפשר לעשות שיעור יוגה קשה מאוד או קל מאוד, אבל זה תלוי בתלמיד. צריך להתאים את השיעור לתלמיד. לעשות זאת מהשיעור הראשון של היוגה. אין צורך להמציא חיה חדשה, אשר נקראת יוגה למתחילים.
אגב, בדרך כלל חושבים שיוגה זה תרגול שמגמיש את הגוף או שזה מרגיע או בריא. ברוב המקרים נשמעת האמירה: «אני לא גמיש ולכן אני לא יכול לתרגל יוגה….» ותמיד שוכחים שהגמישות שרואים אצל מתרגלים או בתמונות, זו תוצאה של שנים של עבודה. ברור, שאי אפשר להגיע לזה בשיעורים הראשונים וגם לא צריך.
בשיעור, כל אחד עושה את מה שהוא מסוגל ולא מה שרוצה. זהו השיעור החשוב שיוגה מלמדת מהצעד הראשון. כל השיעורים הם למעשה שיעורים של עבודה אישית עם התלמיד. בקבוצה אחת יכולים לתרגל גם מי שמתרגל מספר שנים וגם מי שרק התחיל את דרכו. סיטואציה זו, יוצרת הזדמנות נדירה להיחשף לניסיון של אנשים אחרים, ומאפשרת למידה נכונה את שיטת היוגה.
יוגה למתחילים טיפים והמלצות:
כאב:
הטעות הכי נפוצה בקרב מתרגלי יוגה. הכאב מופיע מהרצון לבצע את התנוחה בדיוק כמו שהמורה עושה! או כמו שרואים בתמונה! כאשר הגמישות הטבעית אינה קיימת, מופעל כוח יתר הגורם לכאב! מתרגלים שוכחים, שמה שהם ראו זאת תוצאה של עבודה של שנים עם הגוף. לכן, חשוב מאוד לעשות — לא את מה שמראים, אלא את מה שיכולים ואז לא יהיה כאב.
מאמץ יתר:
סימנים למאמץ יתר: הזעה מרובה, קוצר נשימה, דופק מוגבר, עייפות אחרי התרגול. ברוב המקרים תופעות אלו קשורות לרצון של השגת מטרה כלשהי (כמו תחושות מהמאמץ של התרגול או הישגים חיצונים כמו גמישות). יוגה אמורה להקל על חיי האדם, לתת לו כוח ואנרגיה, להוריד לו את המתח. למשל, אם אתם עושים יוגה אחרי העבודה, אחרי השיעור צריכה להיות תחושה, כאילו לא הלכתם כלל לעבודה. זהו סימן שתרגלתם נכון יוגה, אותה התחושה שחזרתם מחופשה בחו»ל.
תחרותיות:
ביצוע תנוחה ביוגה, כרוך בשמירה על עקרונות מסוימים. אבל הרבה פעמים, תלמידי יוגה נכנסים לתחרותיות (עם עצמם או מול מישהו אחר) כדי להגיע לתוצאות חיצוניות מסוימות (וזאת טעות חמורה מפני שביוגה אין מטרות חיצוניות!), ביוגה יש מכנה משותף לביצוע של כל התנוחות והוא לעשות תנוחה בנוחיות וללא תחושות חריגות (כגון כאב, מתיחה, אי-נוחות ).
אי- שקט בתנוחה:
למעשה, זאת לא טעות, אלא סימן לביצוע לא נכון של תנוחה. אי-שקט בתנוחות מצביע על אי-שקט בנפש (הרי הגוף והנפש מחוברים). הביצוע המושלם של אסאנה, הוא כאשר המתרגל מוריד הילוך של כל הפעילויות הפיזיות והמנטליות. במילים אחרות, צריך בתנוחה להרגיע את הגוף ולהשקיט את התודעה. במאמר הבא, יש טיפים כיצד להגיע לזה. למאמר על התנוחה הכי חשובה למתחילים ומתקדמים.
אז שיהיה לכם שיעור מהנה — גם למתחילים וגם למתקדמים!